אני לא מוצא את עצמי כבר שנים, אני מתכוון לטוב ובסוף אני מאכזב ואשם במצב שלי

היי,האמת היא שאני מרגיש קרוב. קרוב ללוותר לגמרי על הכל,כי לא משנה מה אני עושה,למרות שאני לא מתכוון אני רק מאכזב אנשים כל הזמן.

מהבדידות והדיכאון המתמשך כבר שנים אני מרגיש שהתפתח בי כבר צד אחר,צד תוקפני ואני מופנם בטבע שלי אבל לפני כמה שנים הבטחתי לעצמי שלא אתן לאף אחד להוציא אותי קטן.

אני נבוך ומתבייש! מתבייש שלא הצלחתי להשיג כלום בחיי,אני מנסה אבל כנראה שלא מספיק! עברתי בחיי דברים...החרמות מצד חבריי לשעבר,ואני כבר שנים מבודד ולא יוצא לבלות.
אין לי כסף בכלל,אני מרושש והאמת היא שהמצב בבית לא יכול להיות גרוע יותר כי אני עובר התעללות מתמשכת מצד אימי אבל זה כבר לא כל-כך רלוונטי כי אני כבר איך אומרים? "חמור גדול".
היא לא חייבת לי כלום אבל היא מדברת אליי כמו מישהו מהרחוב,כמו אוייב! קללות שאפילו אי אפשר לדמיין שאמא תגיד לבן שלה,יום רודף יום וכל יום אותו הדבר.

טופלתי בעבר אצל הרשויות והאמת היא ששום דבר צלח שם אז הפסקתי בשלב מסויים.

כל פעם כשאני מנסה להתעלות על עצמי אני מפיל את עצמי למטה אפילו יותר,אני לא יוצא מהבית מפני שאין טעם,אין לי תקווה.

אני מתקבל רק לעבודות כלליות כאלו פשוטות,וגם אלו מפטרים אותי בשלב מסויים והראיון האחרון שהייתי בו היה שכר מינימום אבל הורדתי את הראש כי ידעתי שאין ברירה וקיבלתי אותה!

אז הגעתי ביום שישי ליום קצר ולאחר מכן הייתי צריך להגיע ביום ראשון אבל לא התעוררתי והתקשרתי רק בערב לתת תירוץ כמו ילד טיפש,אמרו לי שבסדר ושהם מצאו מישהו אחר אבל האמת היא שהם שיקרו לי כי אני עוד ראיתי בפייסבוק איך מפרסמים עוד את התקן הזה בדיוק אבל אני לא מאשים אותם...

אני יודע,אני טיפש. אני באמת התכוונתי לקום וללכת לישון מוקדם אבל אני לא נרדם,זה קורה לי הרבה! יש לי עבודה כבר,קיבלו אותי אבל אני מאכזב והורס את הכל במו ידיי.

יש בי צד ששונא את הסביבה,אבל יותר מהכל יש בי צד ששונא את עצמי כי אני הוא האשם,אני באמת רוצה לעבוד אבל אני לא יודע איך. אני מרגיש אבוד ככל שעוד ועוד יום עובר .

אני מוכר בהרבה חברות,עשיתי הרבה פאשלות שלא התכוונתי אליהם שהן אך ורק אשמתי.

אולי יש פה אנשים שמתעסקים בחיפוש עבודות שיכול אולי לעזור לי כי אם כן אשמח מאוד!

אני תוהה הרבה עם עצמי ושואל את עצמי "מתי היום סוף סוף יגיע שבוא אחליט לוותר לגמרי?" ואתם יודעים מה? יש כינוי לאנשים כמוני והרבה קוראים להם "השקופים"!

כשאחליט את ההחלטה ואחליט שזהו סופי המר אז הרבה ייצטערו כי הרי זה תמיד קורה לא? אני לי מושג עוד כמה זמן אחזיק אבל הדבר היחידי שאני יודע הוא שאני מרגיש את יומי קרב ובא.

עזרו לי.