בכיתה ז' עשו עלי חרם ששם אני יכול להצביע על הנקודה שהדליקה את כל זה
אני בן 19
הייתי אצל 5+ פסיכולוגים ועוד איזה 3 פסיכיאטרים
גילו אצלי מה שהם קוראים לו "אישיות גבולית" נתנו לי כל מיני כדורים נוגדי דיכאון ומאזני מצב רוח, לא עזרו לי.
ניתקתי קשר עם כמעט כל החברים שלי בגלל שאני תמיד מרגיש שהם עושים לי משהו מאחורי הגב
אבא שלי ואני בקושי מתקשרים כי הוא לא מאמין בבעיות נפשיות ולפיו מה שלא רואים לא קיים ושהכל בסדר איתי ושאני מפונק והוא חייב תמיד להגיד לי מה לעשות עם העתיד שלי ולהעביר ביקורת למה אני לא לוקח דוגמא מאחים שלי
בכל מקרה כל הדברים האלה לא מפריעים לי ביום יום אבל הקטע שהכל יכול להתהפך בבת אחת
אתמול היה לי לילה מאוד כיפי שנפגשתי עם חברה שלי והיה לנו כיף ואחר כך חזרתי הביתה והייתי שמח
היום בבוקר התעוררתי והתחלתי לעבוד על הדברים שלי במחשב ופשוט התחלתי לבכות בלי קשר לכלום והתחילו לי המחשבות
הדבר היחידי שמחזיק אותי על הרגליים ולא ליפול זה המשפט
"להתאבד לא מסיים את הסבל, הוא פשוט מעביר אותו הלאה"
אפשר לדעת מה הסיבה שהמצב רוח שלי כל כך קיצוני? האם יש לזה הסבר מסוים? האם זה משהו שאני עושה לא נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות