היי,
אקדים ואומר שאני לא אובדני ולכן אבקש שלא תדווחו על השאלה.
אז הייתי בזוגיות עם מישהו במשך כמה חודשים טובים. זה היה אהבה ממבט ראשון..הוא הבן זוג שתמיד חלמתי שיהיה לי. נראה כמו שרציתי, יש לו את האופי המקסים, היה לנו חיבור מטורף מהרגע הראשון...התאהבנו.
המשכנו לצאת ובאיזשהו שלב הוא סיפר שיש לו עבודה בחו"ל ולכן הוא חייב לטוס...הוא טס וחזר אחרי חודש כשבכל הזמן הזה המשכנו לדבר ולשמור על קשר. ואז אחרי חודש שוב היה צריך לטוס.. ולצערי הדבר נמשך שוב גם אחרי. זה הקשה מאוד על שנינו והבנו שאי אפשר להמשיך ככה. אני סטודנט לתואר ראשון ככה שלא יכולתי לעזוב את הארץ, והוא מצידו בונה קריירה בחו"ל ככה שלא יכול לוותר על מה שיש לו שם.
עם המון כאב לב ניסינו להמשיך הלאה אבל כל הזמן מצאנו את עצמנו מדברים ומתכתבים בווטצאפ.
זה רק הפך להיות גרוע יותר והריבים החריפו וזה שבר אותי.
אני בן יחיד וחי רק עם אבא אחרי שאמא נפטרה מסרטן כשהייתי בן 5. יש לי קשר מדהים עם אבא שלי אבל בגלל שהוא מבוגר זה פיתח אצלי חרדות..מה יקרה אם היא יחלה? אם ימות חלילה? ההתמודדות הזו גדולה עליי.
בקיצור, המחשבות על כך בתוספת למחשבות על הפרידה הכואבת מבן הזוג והכל ביחד פשוט הוביל אותי לבלוע כדורים לפני שבוע בערך.
אושפזתי בטיפול נמרץ ולמזלי הצליחו להוציא אותי מזה. אחרי שיחה עם פסיכיאטר הבנתי שקיבלתי הזדמנות נוספת לחיים..אבל אם לומר את האמת, אני לא יודע איך להמשיך הלאה.
האם לנסות להכיר מישהו חדש אפילו שהלב שלי שבור ולא בא לי על אף אחד אחר? או לקחת פסק זמן ולא לנסות להכיר אנשים חדשים?
ובכלל.. יש המון דברים לא פתורים והמון לחץ.. אז איך מתמודדים עם זה? אין לי כסף לשיחות עם פסיכולוג.
אשמח לעזרתכם
תודה מראש לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות