תמיד הייתי ממש נמוכה, שמתי לב לזה בגיל קטן ולא היה אכפת לי. גם אני הילדה הכי קטנה בבית, יש לי 3 אחים גדולים אז לא הרגשתי את זה...
בכיתה ו' עשו לנו בדיקת גובה בבית ספר והייתי 128 ואז הבנתי שאני ממש ממש נמוכה, שאלתי את האחות שבדקה אותי מה לעשות והלכתי לרופא וכולם אמרו שאני קטנה בגיל וכנראה אני לא אהיה גבוהה, אבל אני אגבה ולא אהיה נמוכה בצורה יוצאת דופן. הרופא ראה שזה ממש חשוב לי אז הוא אמר לי למדוד גובה ואם אני רואה שאני לא גובהת לבוא אליו שוב.
ואז נהייתה לי אובססיה לגובה שלי ולגבהים של כולם, כל פעם הייתי בודקת את הגבהים של כל המפורסמים ושמה לב לגובה של כל אחד שעומד מולי. עד היום אני יכולה להגיד לך (בטווח של שני סנטימטים) מה הגובה של כל אחד.
אז כל חצי שנה בדקתי, לפני היום הולדת וחצי שנה בדיוק אחרי בדקתי גובה , כדי לוודא שאני באמת גובהת. (תאמת שבדקתי הרבה יותר חח אבל את אלה כתבתי...)
(קיבלתי מחזור בגיל 12 וחצי)
12- 1.33
13- 1.40 וחצי
14- 1.45
15- 1.48
16- 1.55
17- 1.62
ועכשיו אני בת 17 ו11 חודשים - 167
קטע מוזר נכון? בגיל 14 וחצי ראיתי שאין התקדמות גדולה ובגיל 15 כבר חשבתי שהפסקתי לגבוה. וכל שנה שהמשכתי לגבוה הייתי שמחה, בגלל שהרבה זמן הייתי נמוכה אז אני לא מבינה את אלה שמתלוננים על הגובה שלהם.
אני אוהבת את זה שאני יחסית גבוהה אבל פתאום אני חושבת אולי כדאי לי להתחיל לדאוג שזה לא יפסיק? כי הרי זה היה אמור להפסיק מזמן כל החברות שלי והבנות שאני מכירה הפסיקו לגבוה בגיל 15 16 וגבהו רק 2 3 סנטימטרים מאז...
יש לי שריטה כזאת בראש כבר כמה חודשים אבל העניין הוא שהלכתי לרופאת משפחה והיא אמרה שהכל נראה לה בסדר. אבל אני מכירה את זה, הם סתם אומרים הרופאי משפחה. כשהייתי יותר קטנה גם הרופאת ילדים אמרה שהכל נראה בסדר ואמא שלי הייתה צריכה להגיד שהיא ממש דואגת כדי שהיא תתן הפנייה לאיזה רופא מומחה בעניין שעשה לי בדיקות יותר מקיפות. העניין הוא שאז הייתי ממש נמוכה עכשיו זה נראה כאילו הכל בסדר אצלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות