אין לי הרבה חברים(בלי להתמסכן) יש לי חבורה קטנה שמורכבת ברובה מבנות ועוד בן, זה מתסכל אותי, אני עולה ליא ובכיתה ט אמרתי לעצמי שבטוח אני אצליח להכיר חברים חדשים בכיתה י בתיכון, טעיתי, אני לא אנטיפת לילדים, אני כן צוחק וכן מדבר וכן יוצא לי לצחוק עם כולם, אך הקשרים לא מחזיקים לחיים שאחרי בית ספר.. זה לא הדבר שמעציב אותי כי הבנתי כבר שאת חווית התיכון שלי אני לא אעבור עם הרבה חברים חדשים(אם יזדמן ואני אכיר חברים חדשים אני לא אתנגד או משהו), מה שיותר מעציב אותי זה החבר הזה שכרגע יש לי, אני והוא באותו תיכון, כשבאנו לתיכון הייתי בטוח שהוא החבר הכי טוב שאני אוכל לשתף ולצחוק ולשלם עליו בדברים והוא עליי וזה מה שעשיתי, הבעיה שהתחלתי מהר מאוד להבין שזה לא הדדי, הוא בדיוק כמוני בעניין החברה והקשרים שלא מחזיקים לשעות שלאחר בית ספר.
אני אספר עליו קצת יותר שתבינו את הרקע. הוא נשי. אין לי בעיה עם זה שהוא נשי שכל אחד יעשה ויאהב מה שהוא רוצה, אבל זה קשה מאוד להיות חבר טוב בזמן שהוא מתנהג כמו ידידה שלי. הוא אף פעם לא יעזור לי בעניינים דחופים, הוא לא יתן לי להעתיק שיעורים(או אפילו להעציק משהו מהמחברת שלו בגלל שלא הייתי בשיעור!), אם הוא יושב לבד הוא אז הוא לא נותן לי לשבת לידו, לילדים אחרים הוא כן נותן והכי מעצבן זה שהוא אף פעם לא יפרגן לך ורק יוריד אותך, אין לי בעיה עם ירידות בקטע של צחוק אני גם עושה את זה אבל הוא לא צוחק
זה עצוב לדעתי, אני באמת רוצה שיהיה לי חבר שאני אוכל יותר לתקשר איתו ולדבר איתו מאשר חבר שאני בטוח שבשעת צרה אף פעם לא יהיה שם, הבנות האלה שבחבורה נמצאות בתיכון שונה ככה שזה יותר קשה להחזיק את הקשר בינינו ברמה כזאת..
מה אני עושה בשביל להכיר חבר אמיתי ולא חבר מפקיר שלא מוכן לעשות בשבילי כלום, מה לעשות בשביל להחזיק את הקשרים לאחרי שעות הלימודים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות