אני נמצאת בשירות לאומי שדורש הרבה עבודה.
אני שמחה בו ואוהבת את העבודה שלי.
אני גם רוצה לעסוק בתחום הזה בסיום השירות, אבל כדי שזה יקרה, אני צריכה לעבוד ממש קשה כדי ללמוד את כל מה שאני צריכה- כדי שיקבלו אותי בלי תואר.
אני די חייבת את זה. הבית שלי ממרר לי את החיים מגיל 14 בערך. אני כרגע נמצאת בדירת שירות, ואני מתה מפחד מהרגע שהשירות יגמר ואני אולי אצטרך לחזור הביתה.
הפיתרון היחידי שיש לי כרגע הוא למצוא עבודה מהר אחרי השירות.
אבל, אחד הדברים שאני ממש רציתי שישתנו לי בחיים הוא להיות יותר חברותית ולתקשר עם אנשים.
אני בבעיה כי בזמן שאני צריכה לעבוד קשה כדי לברוח מהבית, שאר בנות השירות שעובדות איתי לוקחות את הכל באיזי וכל הזמן מדברות, צוחקות, מתקשרות. לפעמים אפילו לידי ומפריעות לי ללמוד ולהתפתח.
מצד אחד, אני רוצה כל כך להצטרף אליהם (עברתי חרם בערך כל התיכון, אז אני במצב מאוד שברירי מבחינה חברתית),
מצד שני, אני חייבת לעבוד קשה כדי לברוח מהבית, ולפעמים הן אפילו מעצבנות אותי כי הן מפריעות לי ללמוד.
ניסיתי לשלב, אבל זה ממש קשה. אני מגיעה למצב שאני מרגישה מאחור מבחינה חברתית ולימודית.
הצעות?עידודים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות