אז ככה כמו שאני זוכרת את עצמי מאז ומעולם אני נמשכת לבנים ומתאהבת
בבנים הייתי בכיתה ז מאוהבת בילד אחד וכשעברתי לבית ספר אחר ביום הראשון של הבית ספר ראיתי ילדה מאוד יפה תמיד הסתכלתי עעליה בקטע של סתם ילדה יפה ואז גילתי שהיא איתי בכיתה תמיד שהיא הייתה מדברת איתי היה לי פרפרים והייתי מתביישת אחרי חצי שנה זה המשיך חשבתי שזה יעבור ואז הבנתי שאני אוהבת אותה אני לא נמשכת לבנות ולא נמשכת לה לגוף אבל אני אוהבת אותה
בעוצמה שאיאפשר לתאר עכשיו אני בכיתה ט עברתי בית ספר כדי לשכוח אותה לא שכחתי אותה וזה כואב כי אני אוהבת אותה והיא לא יודעת
מזה ותמיד הינו רבות ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי כבר בלי לשכוח אותה ואני לא מצליחה ואני כבר מרגישה מוזרה עם עצמי לא יודעת מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות