היי אסקפיפל,
אז כמו שכבר ניתן להבין אני בת 15 וחצי עולה לכיתה י ועוד לא היה לי חבר ראשון ולא נשיקה ראשונה..
בגיל שאני נמצאת בו זה גיל של נשיקות ראשונות וכמעט כל החברות שלי כבר התנשקו והיה להן חבר ראשון..
אז תנו לי לספר לכם מעט על עצמי ועל הסביבה בה אני גרה-
אני ילדה דיי נאה מבחינת מראה מבחינת אופי אני מאוד אמיתית ואנשים מעריכים אותי על כך,אני גרה בעיר שהרוב בה הוא ערסים עיר עם סטיגמה לא קטנה של עיר פשע אני במקור לא מכאן אני מעיר אחרת וואלה לא מתאים לי לצאת עם ערסים כי זו לא אני וכאילו מקווה שאתם מבינים אותי..
בכל אופן אני מרגישה הרבה פעמים ממש מוזר כשאני מדברת עם החברה הכי טובה שלי על בנים,לפני מספר חודשים חיבבתי את אותו הבן שהיא עדיין אוהבת אבל אני חיבבתי אותו עוד מלפני 3 שנים ועם כמה שזה נשמע מגוחך לא עשיתי צעד אחד ולא דיברתי איתו הרבה למרות שאיכשהו כנראה הגורל הושיב אותי לידו בכיתה כבר שנתיים רצופות.. אני דיי ביישנית אבל זה תלוי במצב..למזלי כבר עבר לי מהבן הזה מכמה סיבות א.אני לא יכולה לצאת איתו בגלל הבסטי,ב.הוא השתנה ונגרר אל הוויב של העיר והפך להיות ערס למרות שאני כן מכירה אותו יודעת טוב מאוד שהוא לא כזה..הוא מכר את החברים שלו עבור בנות מקובלות ואם לומר תאמת אני גם לא ממש מקובלת אבל אני כן חברה של חלקם ואפילו באופן קרוב וזה עלול להפתיע הרבה אבל זה לא מה שחשוב הרבה פעמים אני מרגישה מוזר לדבר עם הבסטי על בנים כשיש לה מלאאאא אקסים ולי אין אפילו אחד.. אני מודאגת מזה כי אולי משהו דפוק בי?? אולי אני בוחנת יותר מדי?? מצד אחר דיברתי על זה גם עם אמא שלי..כןכן וביא אמרה לי שבעיר אין לי מה לחפש..ואני מסכימה איתה אבל אני חושבת אולי אני בררנית מדי..ביישנית מדיי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות