היי, אני בת 16 מהמרכז.
ההורים שלי מאוד אוהבים אותי ומוכנים לעשות הכל בשבילי.
אני מאוד אוהבת עגילים ותמיד רציתי שתיהיה לי אוזן מלאה בעגילים, אמא שלי לא הרשתה לי ותיכננתי להגיע לגיל 16 שבו שאני לא אצטרך לבקש רשות מאמא שלי לעשות עגילים.
אז היום החלטתי ספונטני ללכת לקניון לעשות הליקס אחרי האימון.
וזה יצא מושלם וזה בכלל לא כאב לי ולכן החלטתי לעשות כל חודש מעכשיו עגיל עד שאני אמלא את כל האוזן.
הראתי להורים שלי את העגיל והם אמרו שזה ממש יפה ואחר כך סיפרתי להם על התוכנית שלי למלא את כל האוזן בעגילים.
הם נכנסו לשוק והם אמרו לא שאני לא אעשה את זה, אבא לי ממש התחנן ממני לא לעשות את זה והוא אמר לי בבקשה אל תעשי את זה, עגיל אחד זה יפה וזה עדין אל תהרסי את זה.
אמא שלי אמרה לי לא לעשות את זה, היא אמרה לי: "מה את רוצה להיות מוזרה??"
נמאס לי מהם,
אל תחשבו שזו הבעיה היחידה שלי בחיים כי זאת לא, אבל זה מדכא לדעת שההורים שלך לא מוכנים לקבל אותך כמו שאת.
אני רוצה לבכות בגלל זה, המבט של ההורים שלי כשאמרתי להם שאני רוצה למלא את האוזן בעגילים.
הם הורידו לי את החשק, אני שונאת את עצמי.
אמא שלי תמיד גרמה לי לחוסר ביטחון, היא לא תמיד קיבלה כל דבר שאני עשיתי בחיים.
היא צריכה להבין שאני לא חיה לפי הדרך שלה, אני חייה איך שאני רוצה ואני אבטא את עצמי כפי שאני רוצה.
מה לעשות? איך לגרום להם להבין שאני לא הנסיכה הקטנה והעדינה שלהם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות