אנלא חושב שזה אכפת לי גברים או נשים.אני פשוט מגיע לשנות העשרים בלי להיות במערכות יחסים ובלי שום קטעים רומנטיים וגם לא רואה כאלה באופק ואני מרגיש רע עם זה כי כולם מניחים שאני גי ואני גם באמת מסתובב יותר עם אנשים מהקהילה כי אני מרגיש יותר בנוח איתם ואני בעצמי פחות משחק לפי הדרישות המגדריות כלפי גבר, אז זה טבעי לי, אבל אני מרגיש בארון כי כששואלים אותי איך ההורים הגיבו ודברים כאלה אני מרגיש רע כי מי אני בתכלס. אנלא צריך מערכות יחסים, או אינטימיות ולא משנה פיזית או גופנית. לא כיף לי להיות לבד, אבל אין לי את הצורך הזה. אנלא ממש נמשך לאנשים. הגוף שלי מגיב קצת, אבל בקושי. אני חושב שקרה שהבעתי עניין באנשים ואולי היינו במקום קרוב, אבל אנלא מסוגל רוב הזמן להביע יותר מידי עניין, אז זה פשוט מתנהל במקום מוזר. כן יש לי טייפ, מבחינה אסטטית, אבל כשזה נוגע ללצאת עם בן אדם אנלא חושב שזה משנה, כאילו יצאתי עם מישהי רק פעם אחת ץ, אז אנלא יודע. שמתי לב שהעניין שלי באנשים בא באום ואוף והוא אף פעם לא מגיע למאה אחוז, אבל הוא מתגבר עד למקום מסויים שבו אני אפילו נמשך מינית קצת, טוב זה קרה לי פעם אחת, אז אנלא באמת יודע. היה יכול להיות לי הרבה יותר קל כבר להיות גי, כי כרגע אנלא יכול לעבור בתור סטרייט ממוצע בגלל הנראות וגם כי משהו בי יותר נמשך לקהילה הקווירת, אבל אנלא גי, או איזה משהו שאני יכול להכריז. קשה לי לבוא ולהגיד גם שאני מהקשת הא מינית משום מה ואני פשוט מתבייש בזה. אנלא רואה תרחיש כזה של יציאה מהארון כי זה לא מרגיש שיש לי איך לצאת או בכלל מה להוציא. לרוב במקומות השונים כשאני נמצא מניחים שאני גי, אס אני זורם כי אנלא יודע מה להגיד ואני ממש מתבייש בחוסר המיניות שלי. זה מרגיש כל כך רע להעמיד פנים. זה ממש מצחיק שהארון שלי זה להזדהות כגי ושזה הדבר שהכי קל לי לעשות, אבל ... אני סופג אש הומופוביה ומוצא את עצמי שגריר וזה רק משאיר אותי באותו מצב ואנלא יודע איך לצאת משם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות