שלום לכולם, לא הכי קצר מחילה..
אני וזוגתי בפרק ב'.
אנחנו גרים ביחד כשנה, אני גרוש ללא ילדים והיא גרושה + 2.
בהתחלה היא חרדה מאוד איך המשפחה שלי תקבל אותה. חמעשה היתה כימיה מדהימה בין כל המשפחה שלי ובינה וכן עם הילדים.
למעט אחותי הקטנה.
יש לי אחות בת 18, לא הכי בוגרת- נערה- שאיכפת לה בעיקר מעצמה.
אחותי לא ממש מפתחת אינטראקציה עם זוגתי וילדיה. הבעיה שהיא עושה ההיפך. ממש עושה איפה ואיפה. כאשר מדובר בילדים של אחי היא מקסימה וסבלנית איתם וכשמדובר בילדים של זוגתי- מתייחסת אליהם כסוג ב'.
שוחחתי איתה על כך. היא מודה באשמה ואומרת שתשתדל. אני לא מצפה ממנה ליותר מדי, בכל זאת 'ילדה' וגם ראתה בשנתיים האחרונות את הילדים ב'מצטבר' אולי 10 פעמים. אך תמיד לא היתה סימפטית. הבעיה היא שזוגתי כבר קוראת לה שטן- לא רוצה שום קשר עימה ולא רוצה לראות אותנו משמע גם לא להגיע לאירועים ומפגשים משפחתיים. טוענת שמבחינתה על זה אפשר לפרק את הקשר.
אני מבין מאוד את המקום הפגוע והמתגונן של בת זוגי.
עם זאת, גרושתי לא הסתדרה עם המשפחה שלי(כל המשפחה) וזה היה מצב בלתי נסבל מבחינתי שאני לא מעוניין לחזור עליו, וזה בלתי מקובל מבחינתי.
שוחחנו על כך אני וזוגתי מספר פעמים והמבוי סתום.
אציין שהיא בת זוג מדהימה! ואני מאוד אוהב אותה. אשמח לתגובתכם ועצותיעם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות