היי :)
אני אתחיל מזה שאני לא באה להתנשא מעל אף אחד, אני כנה עם הרגשות שלי ואין לי כוונה רעה כאן.
אז כשהייתי בתיכון אובחנתי כגאונה.
תמיד היה לי קושי חברתי. לא משהו נראה לעין אבל תמיד בזמן אינטרקציה עם אנשים, הרגשתי סוג של תסכול שקשה להסביר אותו.
לאחרונה באמת ישבתי וחיברתי את כל הנקודות ואני חושבת שפשוט יש פערים גדולים מידי באינטיליגנציה.
כשאני מדברת אחד על אחד עם בן אדם אני מרגישה שאני צריכה להסביר דברים שמבחינתי טריוויאלים אבל זה לא כזה נורא. הבעיה היא שאחרי שיחה ארוכה אני מתחילה להרגיש מתוסכלת ועצבנית ואני צריכה לסיים את השיחה בגלל זה.
שיחה בתוך קבוצה היא הקושי הכי גדול שלי. שיחות שלמות של טחינת מים. בגלל זה אני לא מצליחה אף פעם לעבוד בתוך קבוצה.
קשה לי. לפעמים לדוגמה יש לי צורך להגיד משהו אבל אני יודעת שזה יוביל לכמה דקות של הסברים אז אני מהרהרת לעצמי על הנושא בלב במקום.
ככה לאט לאט אני מתבודדת ואני באמת מנסה כן להיות כמו כולם אבל זה מאוד מתסכל. מרגיש כמו בזבוז זמן.
מישהו מזדהה? יש למישהו עצות? מאוד מתוסכלת כרגע.
תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025