התחלתי קשר עם מישהו לפני 5 חודשים, הוא חיזר אחריי במשך הרבה זמן (היה גם הראשון שלי בכל מה שנוגע למערכות יחסים ומין) ובהתחלה בכמה חודשים הראשונים הכל היה נראה ורוד ומקסים.
לאחרונה צצו מספר בעיות, חשוב לי לציין קודם שאני תמיד הייתי רגילה להיות לבד, כזאת אני, כיף לי ככה.
התחלתי לדבר עם חברות וגיליתי שהסקס שלהן שונה לגמרי משלי, ברור לי שהשוואות זה סתמי ושהאישה צריכה להיות מסופקת אבל אצלי זה פשוט לא קורה. (אני יודעת מה כן עושה לי טוב).
אני תמיד מספקת אותו ואין דבר כזה שהוא יוצא לא מסופק.
ניסיתי לדבר איתו על זה, שאלתי אם אני מסריחה שם למטה ואולי הוא לא נמשך אליי? הוא אמר לי ההפך הוא הנכון ושאני הכי מושכת בעולם, אחרי השיחה שכבנו שוב וכאילו דבר לא נכנס לקופסה.
הטחתי בו כמה מילים כואבות כי פתאום הרגשתי מאוד פגועה, נפל לי האסימון שאין לי כלל הנאה ואני לא יצאתי מסופקת ולו פעם אחת.
לא דיברנו שבוע שלאחריו ״השלמנו״ ושכבנו שוב, הפעם אני יזמתי וזה היה סקס מהיר, שוב לא סופקתי והייתי צריכה למהר אז פשוט התלבשתי קמתי והלכתי (זה כן הסתיים טוב לדעתי).
הבחור לא שלח הודעה אם הגעתי בשלום הביתה, כלום. יש לציין שזה לאחר הכרות והתאמצות שלו במשך כמעט חצי שנה של דייטים ופוצי מוצי.
ניסיתי לדבר איתו והוא פשוט לא עונה לי ומתחמק משיחות רציניות, היו פעמים שהוא קרא לי גם דרמטית והורמונלית.
אני מרגישה גם מאוד חלשה מולו במציאות, הוא מרכך אותי וכל מה שרציתי להגיד פתאום נראה חסר חשיבות.
השאלה שלי היא כזאת, האם לחתוך? אני לא מרגישה שום אכפתיות מכיוונו, ואולי כן נמאס לו.
ככה בן זוג ״אמור״ להתנהג? אין לי אינדיקציה כי כמו שאמרתי, הוא ההתנסות הראשונה שלי בהכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות