עד בערך גיל 15 הייתי ילדה מאוד חברותית, היו לי המון חברות וחברים, הייתי נפגשת איתם, הולכת למסיבות כיתה, טיולים והכל.
בערך בכיתה ט'-י' השתנתי לגמרי (לא ברור לי למה) וניתקתי קשר עם כולם כמעט, הפסקתי לצאת מהבית, לצאת לטיולים שנתיים והורדתי את האינטרקציה שלי עם אנשים למינימום.
עכשיו אני בסוף י"ב, כל מה שמעניין אותי זה ציוני הבגרות שלי ואני ממש מנותקת מכל השכבה. יש לי כמה חברים אבל אני בקושי בקשר איתם... אני לא משתתפת בכלל במסיבת סיום (ואצלנו כמעט כולם משתתפים) ולא יוצאת למסיבות שכבה או לטיולים שנתיים. בשנים הקודמות עוד הזמינו אותי להרבה מפגשים ומקומות, אבל בגלל שאף פעם לא הגעתי הפסיקו להזמין. הניתוק קרה לגמרי בגללי ולא בגלל ילדים אחרים.
אין לי מושג מה לעשות במסיבת סיום כשההורים שלי יבואו לראות אותי (הם לא יודעים שאני לא משתתפת) ואיך לחזור איתם הביתה כשכולם ילכו לאפטר אחר כך. אני באמת מרגישה שונה מכולם ובודדה. זה אמור להיות הגיל הכי כיפי אבל אני לא מצליחה להנות בכלל. אני לא בדיכאון או משהו, וכשאני בבית אני מעסיקה את עצמי ולא עצובה לרוב או משהו כזה. גם בבית ספר אני לא יושבת לבד בהפסקות, תמיד יש לי עם מי להיות.
אז השאלות הן מה לעזעזאל קרה לי? מה יכולות להיות הסיבות לזה שניתקתי את עצמי מכולם ואיך לתקן את זה? מה לעשות עם המסיבת סיום והאכזבה הענקית של ההורים שלי ממני? (הם מאוד כועסים על הקטע שאני הפסקתי להיות חברותית) ואיך להצליח להתחבר לאנשים בצבא ולא להיות כבדה וקרה כמו שאני עכשיו?
תודה ענקית למי שיענה! :) תעזרו לי להצליח בקטע החברתי לפחות בצבא (כי עכשיו כבר קשה לתקן)...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025