שלום לכולם .שמי ספיר בת 22.
התחלתי לעבוד בגן ילדים לפני כארבעה חודשים.
בהתחלה היה לי די טוב אך אני מתחילה להרגיש חוסר שיויון בעבודה.
הגננת גם בימים החמים של הקיץ ( שככה כבר שנים) לא מוותרת על טיול אם העגלול .
ארבעה חודשים אני בעבודה ויכולה לספור על כף יד אחת את הפעמים שלא אני יצאתי לטיול.
בטיול אני סוחבת 5 ילדים .כבני שנתיים עד שלוש.
אף פעם לא התלוננתי אך זה כבר צורם לי.
לפני כשבוע היה לי חשד לגוש בחזה. הגעתי לעבודה ובאותו יום בשעה 9 בבוקר היא אמרה לי את מי מהילדים להניח בעגלול ולצאת לטיול . וכך היה שמתי לילדים כובעים לקחתי מים ויצאתי לטייל . הרגשתי שאני אם סחרחורת אך המשכתי כרגיל .
באותו היום בשעה 11 היא מסתכלת עלי ואומרת מי עוד לא יצא לטיול? הייתי בטוחה שהפעם זו לא תהיה אני הרי יצאתי היום לכמעט 40 ד'ק שלמות והגננת יודעת על תשישותי.
גם הפעם היא הוציאה אותי אך לא התלוננתי ויצאתי בהרגשה לא טובה כלל לא פיזית ולא נפשית .
במהלך היום אני זו שנשארת בחוץ לנקות את השולחנות( אחרי הארוחת צהרים של הילדים)
הגננת ושתי סייעות נוספות נכנסות לגן להרדים את הילדים (גן פרטי )ואני בחוץ מנקה את האוכל מהשולחנות והכיסאות, מטאטא את הרצפה ועוברת לסדר את החצר( שהיא די גדולה יש בה שני צדדים ענקיים) במהלך אותו יום היה ערמה של כלים בכיור ושאלתי את הגננת בתמימותי האם לשטוף את הכלים ? היא ענתה לי בתשובה " לא לא לא לא" בכיוון של צעקה. היו בתוך הגן הסייעות הילדים ושני הורים .
התביישתי והיה לי קשה להרים את הראש וחיכיתי שיגמר היום. כשנגמר היום היא באה נישקה אותי רגיל והלכנו כל אחת לביתה שלה.
חשוב לי לציין שהיא בסדר איתי.
אך כל העבודה הקשה נופלת על כתפיי וזה כואב לי שלא כולן שוות.
אני מפרנסת את עצמי בכבוד ואין לי בעיה כלל אם עבודה קשה אבל אם חוסר שיויון כן.
אני לא רואה דרך לשפוך אליה את מה שיושב אצלי בלב. אני יודעת שהסייעות השניות והיא די חברות.
תודה לעונים וסליחה על החפירה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025