כושר ותזונה בשנתיים האחרונות אני שמה לב שאני כל הזמן אבל כל. הזמן. אוכלת. מתישהו התחלתי להבחין שאני משמינה בפנים. הגוף שלי פחות מפריע לי, אבל הפנים שלי שעגולות ושמנמנות מוציאות אותי מדעתי, אותן אי אפשר לכסות בבגדים רחבים.
כשאני לא מחייכת או עושה הבעת פנים כלשהי הסנטר והלחיים שלי נופלים מטה ואני נראת ממש מטומטמת.
בזמן האחרון זה התחיל ממש להפריע לי והתחלתי לנסות לעקוב אחרי זה, ואז הבנתי סוף סוף שאני אוכלת מיתוך זה שחסר לי משהו בחיים ובנשמה ואני מנסה למלא אותו עם אוכל. או עם דמויות אנימה. או אם ספרים.
בהתחלה ניסיתי (ועדיין מנסה) לצאת להליכות, לאכול יותר בריא ולהפסיק לאכול סתם, לפחות עד שאני אמצא מה חסר לי אבל אני נכנעת מהר מידי לתסכול שלי.
אני מנסה להניח לזה, הרי מראה חיצוני הוא לא כל מה שחשוב וזה לא כאילו שאני רוצה להיות מהבנות הדקיקות האלה שמשום מה תמיד הלחצו אותי, אבל זה יותר מידי מפריע לי.
אני מנסה לדבר על זה עם ההורים שלי אבל הם רק אומרים 'עזבי אותך, זה לא משנה' או 'אז תתחילי לעשות יותר ספורט' בלי להבין שאני באמת מנסה להאמין שזה לא משנה ולעשות יותר ספורט.
אומרים לי שאני נורא צעירה לשטויות האלה ושאני לא צריכה להיות מוטרדת מהמראה שלי אבל כרגע אני חיה עם ההרגשה הזאת ואני רוצה שהיא תעלם.
אני הולכת לפסיכולוגית, וניסיתי לספר לה על זה אבל היא רק אמרה את המובן מאליו.
אם אני אגיד להורים שלי שאני רוצה לנסות לעשות סוג של דיאטה או שיפסיקו לקנות ממתקים ולהשאיר אוכל טעים במקרר סתם למרות שאני מבקשת, אם אני אגיד להם שאני רוצה לעשות יותר ספורט באופן מאורגן אפילו שהם יודעים שאני שונאת את זה הם סתם יגידו לי להפסיק ושאני מגזימה אבל אני משמינה ואני לא מצליחה לעצור את זה ויש לי פנים נפוחות ועגולות ושמנמנות והכל בגלל שאני אוכלת אכילה רגשית.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026