שלום לכולם!
כפי שכבר הבנתם, המצב בבית שלי לא משהו.
אומנם אני לא חובה אלימות, (אולי ממש קצת פה ושם...) אבל אני סובלת מאוד בבית.
לא כיף לי להגיע לבית, אני מרגישה רע.
בוכה כל יום, אמא שלי פשוט נוראית, אבא שלי יותר.
אין לי ראש להאחז בו, אין לי אוזן קשבת.
אין לי חברים, המורים בבית ספר שלי לא מהווים דוגמא אישית ואני לא רואה בהם כסמכות שאפשר להאחז בה (מפני שהם פשוט לא כאלו.) היועצת בית ספר שלנו שטינקרית מאוד. (מניסיון) על כל דבר היא מדווחת ישר להורים כך שזה בכלל לא אופציה.
ביקשתי ממנה כמה פעמים לשמור על השיחה שלנו בסוד, ואז בערב נודע להורי ששוחחנו היום, ואני מקבלת נזיפה.
אני מרגישה שעושים לי טובה שאני גרה בבית הזה..
העליתי כבר שאלה בעבר יותר מפורטת על מה שאני חובה עכשיו בחיים.
הרוב טענו שעליי להתקשר לשירותי הרווחה . (אל"י) .
נכנסתי לאתר שלהם על מנת לקבל את המספר ...
קראתי קצת על הזכויות שלי, ועל מה אפשר להתלונן אליהם.
הבנתי שאני לא זכאית.
כלומר מה אני אומר להם? "שלום, רע לי עם אמא שלי?"
לפי מה שהבנתי, אני צריכה לחוות אלימות כלשהי, או לחוות הזנחה, סחר במין, להיות בעלת נכות מסויימת ועוד כל מיני דברים.
(לפי מה שהבנתי , אנא תקנו אותי אם אני טועה..)
בקיצור, גיליתי כביכול "לא זכאית" לטיפול ותמיכה מהמשרד..
יש פתרון אחר?
אני כל כך רוצה פנימיה, מ101 סיבות
אני מתה לחיות במקום אחר, שהוא לא הבית.
אבל לצערי אמא שלי לא מאפשרת לי,
היא אפילו לא מוכנה לשמוע על זה לא משנה כמה פעמים אני מציעה את זה.
ההורים שלי אומנם לא מתעללים בי, אבל אני פשוט לא יכולה.
התחלתי ממש להיות עצובה ואיבדתי את השמחת חיים שלי שאפיינה אותי תמיד במהלך חיי.
אני חווה אינסוף השלכות נפשיות בשל ההתנהגות של הורי כלפי במזל האחרון..
אבל עדיין אני לא עונה על הקריטריונים .
יש לכם רעיון למה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות