היי, אני בת 15 ואני כבר לגמרי שלמה עם הנטייה המינית שלי. לקח לי תקופה ארוכה לקבל את עצמי אבל בסוף הצלחתי (: , כשהייתי בת 12 וקצת סיפרתי לאמא שלי שאני חושבת שאני לסבית (היום אני כבר לא רק חושבת. אני בטוחה) היא אמרה שזה בלבול ושאני עדיין קטנה מדי להחליט דברים כאלה אבל שלא משנה מה היא תקבל אותי ותאהב אותי כמו שאני, האמנתי לה, חיכיתי ש"ישתנה" אבל כלום לא קרה, בגיל כמעט 14 סיפרתי לאבא שלי וזה היה כמו לשמוע הקלטה של מה שאמא שלי אמרה - החיים הם לא שחור לבן את צעירה מדי את מכניסה לך דברים לראש וכאלה, אבל גם הוא הבהיר שהוא תמיד יאהב אותי. לפני בערך 3 חודשים סיפרתי לאחת החברות הקרובות שלי לקח לה קצת זמן לעכל אבל בסוף היא קיבלה אותי אבל היא אמרה שממש כדאי לי לצאת מהארון בפני כולם עכשיו, היא אמרה שכדאי לי לחכות עד סוף התיכון (אני בט' עכשיו). מאז אני חושבת על יציאה מהארון כל הזמן, אני נורא מפחדת כי בסביבה שאני חיה בה זה דבר לא נפוץ בכלל. אין הרבה חברי קהילה כאן (או שהם עדיין בארון מאותה סיבה כמו שלי XD) יש לי כמה חברות עם דעות קדומות שאני לא יודעת איך הן תגבנה. רציתי לומר שלא ממש נורא לי להיות בארון כי זה לא שכולם באים אלי בטענות של מה אין לך חבר?! כי אין הרבה זוגות בכיתה שלי או בשכבה בכלל. מה כדאי לי לעשות? ולאלה שכבר יצאו מהארון, מה היחס עם החברים(אלה שכן קיבלו) אחרי היציאה? אתם מדברים על העניין של הנטייה המינית או שבכלל לא מזכירים את זה אף פעם
תודה למי שקרא עד לכאן ♥
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025