סליחה שזה ארוך!
אני בדיכאון כבר הרבה זמן ובחודש האחרון התחילו לי המחשבות האובדניות..
בשבועיים האחרונים זה נהיה אפילו עוד יותר רציני, תכננתי איך, ומתי לעשות את זה. יש לי את האמצעים והסיבה לעשות את זה..
מצאתי רגע שבו אני רגועה (מה שמאוד נדיר כי אני כמעט ולא יכולה למצוא רגעים כאלה מאז שנכנסתי לדיכאון), והבנתי שאסור לי לעשות את זה כי יש פתרונות אחרים. אני לא מאלה שמוותרים בקלות... אבל אני פשוט לא חושבת על זה באותו רגע של הדיכאון. הצער והכאב עמוקים מאוד, ואני לא מסוגלת לחשוב על מה שאני עושה.. אני צריכה ייעוץ מה לעשות, כי אני באמת מסוגלת לעשות את זה ורוצה לעשות את זה. חשבתי על רעיון שיכול להצליח.. אבל אשמח אם תייעצו לי גם.
הרעיון שלי הוא כזה:
ישלי חברה טובה שאני מספרת לה הכל, היא יודעת על הדיכאון.... חשבתי להציע לה שתספר למחנכת שלי (כי לי קשה לספר ולדבר על זה ואני גם חוששת שגם יחשבו שאני רוצה צומי) על המחשבות האובדניות שלי ואולי המחנכת תוכל לעזור:)
תודה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות