היי, אני ובן זוג שלי כבר 5 שנים ביחד מתוכן שנתיים גרים ביחד- שנה מזמן, אז שלוש שנים היינו נפגשים סופשים כי כל אחד למד בעיר אחרת ועכשיו אמרנו שנגור השנה ביחד ושנינו האמנו שנחליט האם זה זה ולהתחתן. מפה לשם הייתה שנה ממש טעונה, החיים בעטו לי בפרצוף שהתעוררתי על עצמי מבחינה כלכלית שזה קשה להתפרנס, אח שלי התאשפז במוסד פסיכיאטרי... היה קשה. הוא תמך בי ותמך ופשוט הוא כל הזמן מביע המון אהבה ואני לא מצליחה להחזיר לו חזרה ומרגישה אשמה על זה, אבל גם הוא הפך להיות ממש כמו הורה בשבילי וזה מביך כי פשוט אני במקום ממש חלש כרגע אבל גם לפני זה זה היה ככה... הוא כזה מה חבקים וכבר בשל להיות אבא ולהתחתן ואנו ממש לא... בקשר איתו הרגשתי שהוא הפך לגבר ואני לא הפכתי לאשה אלא כאילו חזרתי להיות ילדה... בקושי יש לנו יחסי מין וזה ממש בקטנה ואין תשוקה... יש רגש חם אבל הוא לא מושך אותי ולמעשה אין ממש כימיה... נשיקות כזה חמודות על השפתיים... הכל מאוד חמוד מצועצע ומחבק. לא מרגישה אשה... צריכה להחליט בקרוב האם לחתום לעוד שנה על הדירה וזה אומר להתחייב יותר ברצינות אבל לא מרגישה מוכנה להתחתן או להתחייב--לא יודעת אם לו או באופן כללי( ההורים שלי גרושים ותמיד הייתי ספקנית ומתלבטת) מצד שני כבר אין לי תחושה שיש לי קול משלי והוא כל עולמי וכל חיי עורא קשה לי להבין אם להישאר כי מרגישה מאוד מחוברת ותלויה בו. מבינה ש רציונלית זה נראה כמו פרידה ודיברתי על זה עם אמא אבל אשמח לתשובות מאנשים שמכירים את המצב מבפנים ומבחינה אישית. חשוב לציין שגם מפחדת מהחיים אם נפרד מה יהיה איתי.. מבדידות ובלבול.
מכירים את המצב?
אשמח לרגישות, אני יודעת שאני לא מצטיירת הכי משהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025