אני בן 19 תמיד הייתי מחייך הרבה ועדיין מחייך הייתי מצחיק צוחק נלהב עם כל הילדים בבית ספר אבל אף אחד מהם לא היה באמת חבר שלי מחוץ לבית ספר הייתי כל יום בבית סגור ובודד אבל לא ניראה כך אלא שמח תמיד לאחרונה התחלתי לדבר עם חברי ילדות זה קצת שימח אותי כי יצאתי מהבדידות שלי ומכך שכל החברים הם מהמחשב, אני אוהב ללמוד דברים חדשים וכל זה ההורים ממש דוחפים אותי בגלל שאני פטור לעשות משהו עם החיים וללמוד אז אמרתי שאני ישלים בגרות 5 יחל מתמטיקה נכשלתי אבל מצפה לעבור את המועד הבא ומעבר לכך הם מצפים גם שאתחיל לימודים אקדמאיים אני עצמי כמו שרשמתי מאוד אבוד ומרגיש בודד על אף שהצלחתי לחדש כמה קשרים עם חברי ילדות, כל הלחץ של ההורים עלי והצפייה גרמה לי לשנוא את כולם כל מי שבבית שלי כל המשפחה שלי אני בראש שלי בכלל לקחת הכל לעבור לאיזה עיר רחוקה וחיה כמו תל אביב או אילת או לא יודע מה לעבוד ולהשכיר דירה עם כמה שותפים וללמוד בהמשך חיי אם בכלל אני רוצה עבודה שהיא לא משרדית לא להיות תקועה בין 4 קירות אז עדיין לא סגור מה לעשות היום ממש חשבתי על ביזבוז הזמן שאני עושה ואולי אני בכלל נהנה ממנו אבל איפה ההתקדמות בחיים שלי או האם אני בכלל צריך להתקדם או שלקחת הפסקה ולעשות את מה שחשבתי שזה פשוט לארוז וללכת מהבית כמו שרשמתי, ההורים עם כל הלחץ ללימודים וללכת לעבוד וכל זה מרגיש שהם פשוט רוצים שאעלם להם מהעיניים ואת האמת אני גם כבר לא יכול לראות אותם בקיצור רציתי קצת עצות מה כדאי לעשות להשקיע להתקדם אם כן איך למה לקחת מנוחה לעוף מהבית אני ממש ממש מבולבל ולא מוצא את עצמי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות