אני באה ממשפחה אמידה אז אפשר להבין שאמא שלי צפונובונית וקצת מעצבנת.
אני אוהבת אותה מאוד והיא בן אדם מקסים אבל לפעמים יש סיטואציות שהיא ממש מורידה לי את הביטחון ואפילו צוחקת עליי.
אם זה בקשר ללימודים שאני לומדת בתיכון טוב בעל שם ואני מספרת לה על תחרויות ודברים כאלה היא אומרת שזה לא מעניין אותה. זה עוד בסדר אבל לפעמים היא צוחקת עליי שאני יותר מידי חנונית ועם ראש בלימודים והיא תמיד אומרת לי שהיא רוצה שאני אהיה יותר משוחררת.
גם היא כל הזמן מכריחה אותי ללכת לקוסמטיקאית היא קובעת לי תור בכלל בלי להתייעץ איתי!
היא רק אומרת "יש לך מחר תור" ונמאס לי מזה, אז מה אם יש לי קצת פצעים, זה לגיטימי בגיל ההתבגרות והיא לא מבינה את זה.
היא מכריחה אותי לבוא איתה לאירועים ואני שונאת את זה וגם היא אפילו לא מרשה לי לקנות בגדים זולים! היא אומרת שזה סחורה לא טובה וזה לא מחזיק מעמד.
נמאס לי מזה כבר הביטחון שלי שואף לאפס.
כל הזמן אני מפחדת שאני מכוערת בגללה, וזה לא היה ככה פעם כי אהבתי את עצמי עכשיו אני כבר לא.
דיברתי איתה והיא אמרה שהיא מצטערת והיא רק רוצה לעזור אבל שוב היא ממשיכה באותה ההתנהגות ודיברתי עם אבא שלי גם על זה והוא אמר שזה משמח אותה אז לאפשר לה לעשות את זה.
נו באמת, מה אני אמורה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות