העלתי לאתר שאלה מלפני יומים.
שבו אני אומרת שאני קצינה בצבא ממש מתוסכלת מהשגרה הזו של החיים והמרות המתמיד הזה להצלחה.
שיוצא לי לפעמים לחשוב מחשבות של אובדנות שנובעת מאי כוח להתמודד אבל כתבתי שפרוש שאני יודעת שלא אעשה את זה.!
אתמול דופקים אצלי בדלת המשטרה
הייתי בהלם לא תיארתי לעצמי שמדובר בזה!
בחדר כביכול כדי שיהיה פרטיות הם התעמתו איתי לגבי זה אמרתי להם שהכל בסדר אני לא מתכוונת לעשות שום דבר זה יצא מפרופורציה והיה לי יום קשה.
הם לא שחררו ממני החלפתי צבעים הייתי נבוכה התחלתי לצחוק כבר והתעצבנתי הם הלכו וביציאה הם אמרו להורים שלי לשמור עלי..
ההורים שלי הבינו כבר פחות או יותר אז סיפרתי להם שאני קצת מתוסכלת מהמצב הזה בחיים.ורציתי לדעת אם זה לגיטימי בכלל שהמחשבות האלה עולות לי.
לאחר שעה מתקשרים אלי ממצח!!!
הייתי עוד יותר בהלם לא ידעתי איפה לקבור את עצמי
הסברתי להם שהכל בסדר ותקין שזה בא ממקום לפרוק שבן אדם כותב באופן אנונימי אז הוא פחות מייחס חשיבות למה שהוא מנסח.
הם הבינו שהכל בסדר וניתקו אמרו ששם זה נגמר.
לאחר 10 דק מתקשרת אלי המפקדת שליי!!!!
שמה באמת כבר די לא יכלתי פשוט הפיצו לכל הסובבים שלי שאני בחורה אובדנית.
כל שרשרת הפיקוד עד אלי יודעת מה פשוט עשו לי שיימינג הרסו לי את השם,מילא זה היה נכון אבל כתבתי בפוסט שאני לא מתכוונת לעשות את זה הכי ברור שיש!!
ממש מרגישה מושפלת מכל הסיטואציה שהוציאו אותה מפרופורציה.
באתי כתבתי באופן אנונימי ולקחו לי כל טיפת פרטיות שיש לי!
אמרתי כבר לא נורא המשטרה לא נורא מצח!
אבל בבסיס שליי!!לא פיניתי לקבן כי זה נראה לי לא מתאים.ואז הם באו ולקחו לי כל זכות בחירה של שיתוף או החלטה!
מיותר לציין שאין לי פרצוף עכשיו לחזור לבסיס!ואני לא מתכוונת לחזור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות