אני יוצאת עם בן זוגי(גרוש +4ילדים גדולים) למעלה מ3 וחצי שנים ומתוכם אנחנו גרים יחד שנתיים וחצי.
יש ביניינו פער גילים של 20 שנה אך זה לא מפריע לי.
יש ביינינו אהבה גדולה וזוגיות ממש טוב .דיברנו לא פעם על עניין הנישואים והוא אמר שהוא צריך להיות מוכן כלכלית בכדי לדאוג לי (ולילד שיהיה לנו זה עדיין עניין לכשעצמו) כפי שהוא רואה לנכון ולהיות שלם עם הצעד הזה בכדי שהנישואים הללו יצליחו (יותר מהפעם הקודמת) כי הוא לא רואה מישהי אחרת יותר בחיים שלו אחריי.
חשוב לי להבהיר!
אני בחורה מאוד עצמאית עם עבודה מסודרת וכל חיי כלכלתי את עצמי ודאגתי לעצמי ומעולם לא חסר לי דבר. עכשיו אני מרגישה פעם ראשונה בחיי תלוייה במישהו. כלומר בהחלטות שלו לגביי עתידנו המשותף. עברנו לא מעט ביחד וחווינו בעבר משבר גדול ביחסים אך עם זאת הצלחנו להחזיק ולשמר את היחסים עד עכשיו.
אני שוקלת פרידה! אני חושבת שהוא פשוט מורח אותי.כל פעם הוא בא אליי בתירוצים שונים למה הוא לא מוכן עדיין. הילדים שלו מסודרים כלכלית והוא יחסית במצב טוב יש לו הכנסה טובה (ממש לא עשיר או אמיד ) הוא נחשב במעמד ביניים ואני לא תלוייה בו כלכלית אלא נפשית אני מרגישה שאני קשורה אליו נורא ויהיה לי נורא נורא קשה להפרד ממנו אך עדיף מוקדם מאשר מאוחר קל וחומר בגילי המאוחר.
לא בטוחה מה ההחלטה הנבונה במצבי.
אשמח לקבל תגובות ועצות מאירות עיניים ולא פוגעניות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות