שלום,אני ובן הזוג שלי כבר 6 שנים ביחד והוא הראשון שלי מבחינת יחסים אינטימיים.
אני אוהבת אותו מאוד וגם הוא אותי. כיף לנו ביחד ואנחנו כבר גרים ביחד ובאמת באמת הכל טוב חוץ מדבר אחד מהצד שלי.
הבעיה העיקרית שתמיד הייתה מתחילה בזה שהכרנו בצבא והוא היה קרבי ותמיד כשהיה חוזר היה מאוד חרמן והיינו שוכבים כל הסופש 6-7 פעמים בחודשים הראשונים שלנו ביחד.
עם הזמן זה ירד כי אני לא מסוגלת לכל כך הרבה פעמים כי זה היה פשוט גורם לי לכאבים באיבר המין ואחרי זה היה שורף לי לעשות פיפי וכל זה.
היום אנחנו 6 שנים ביחד ושוכבים בקושי פעם בשבוע גם כי שנינו עמוסים וחוזרים מאוחר מאוד מהעבודות שלנו וגם כי אני כל הזמן עייפה ולא דחוף לי לשכב. אני אוהבת אותו מאוד אבל מרגישה שפשוט לא באלי לשכב ואני פשוט מעדיפה להעביר את הזמן בלהתכרבל ולהתנשק ולהתחבק ולדבר. אני מבינה שזה לא תקין אבל אני כנראה פשוט לא אוהבת יותר מדי סקס למרות שכשאנחנו סוף סוף כן שוכבים אני גומרת וכיף לי.
מרגישה שכשאנחנו שוכבים,אני מאפשרת את זה כדי לרצות אותו.
מרגישה שזה כלכך לא תקין וכלכך לא בסדר מצידי. מפחדת שיום אחד הוא פשוט יבגוד בי. כי הוא כל הזמן אומר לי על זה,כל הזמן אומר שחסר לו ושהוא מרגיש סתם ידיד שלי.
אבל פשוט לא יוצא לנו.
אני לא חרמנית כמוהו,בהתחלה חשבתי שכל אישה ככה אבל אז אני הבנתי שיש גבול מסויים אבל לי זה נורא קשה. אין לי זמן לכלום ולפעמים מרגישה שהסקס הוא בזבוז זמן בשבילי,עם כמה שזה נשמע רע.
אשמח לשמוע את דעותיכם. האם זה תקין והאם יש עוד נשים בקהל שמרגישות כמוני?
תודה,אנונימית מתוסכלת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות