כל החברות שלי צבועות אליי, אני מרגישה ממש לבד ולא רוצה לקום לבית ספר. בכיתה אני לא עוברת בריונות או משהו ולא שונאים אותי אבל אפשר להגיד שהם כולם מגובשים וחברים ואני לא.
בתחילת שנה אני ועוד 3 בנות נהיינו חבורה, עם הזמן שלושתן התחברו (החברה הכי טובה והיחידה שלי, ועוד 2 בנות שצבועות אליי במצב הנוכחי).
אין לי נושאים משותפים עם אף אחד, בכיתה שלי כולם שומעים מזרחית, אני בכלל אוהבת שומעת מוזיקת רוק. אני לא מנסה להשמע מיוחדת אני רק מסבירה שמנקודת המבט שלהם אני כנראה מוזרה, סנובית. אבל יש לי חרדה חברתית, אני לא שולטת בזה.
למשל אתן לכם דוגמא - אני מתקשה מאוד במתמטיקה והיום פניתי ל"חברות" שלי וביקשתי מהן עזרה והן פשוט צחקו לי בפנים. אני כמעט בטוחה שבנוסף לקבוצה שפתחנו של החבורה (עאלק) אז הם פתחו אחת נוספת בלעדי, כי זה פשוט לא הגיוני..
גם שנה שעברה הייתי בכיתה אחרת בשכבה והייתי ממש לבד. אבל ממש. וכולם שוב היו צבועים אליי רצח ואני כמעט בטוחה שריכלו עליי הרבה, הפעמים היחידות שפנו אליי היו בירידות. זה לא שאני מעצבנת או משהו אני אפילו מטפחת את עצמי, אין לי דיבור מוזר, אני לא חופרת, אני אפילו די שקטה.
מה אני יכולה לעשות במצב הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות