שלום לכולם:)
לא יודע כל כך איך להתחיל לנסח את זה..
בעבר כשהיו שואלים אותי מה תרצה ללמוד הייתי אומר שאני רוצה להתעסק בכלכלה או מדעי המדינה..
עברתי אירוע שבו איבדתי בן אדם נורא קרוב, וזה רק שינה לי את החיים.. כמעט בכל דבר.
אותו בן אדם היה חולה במחלה נדירה, ומאז נחשפתי נורא לתחום הרפואה והתאהבתי בזה ממש, התגייסתי לצבא ועברתי קורס חובשים כדי לראות באמת איך אני מתמודד עם זה כי לפני כן זה לא כזה עניין אותי ולא היה לי שום ניסיון בזה.
במהלך הצבא הבנתי שזה באמת הולך להיות הייעוד שלי בחיים, בעיקר תחושת השליחות והעזרה לאחר עם שילוב של ביטחון עבודה, כי זה מקצוע שכמעט תמיד אפשר למצוא עבודה, ובעצם החלטתי שאני הולך על תואר ראשון בסיעוד.
ברגע שהשתחררתי התחלתי לקרוא על עוד כל מיני תארים כדי לוודא עם עצמי שזאת אכן הקריירה שאני רוצה לעצמי.
התחלתי לחפש מוסדות לימוד לפי הקרבה לבית ושני המוסדות שהיו הכי קרובים אליי לא התאמתי להם מבחינת תנאי הקבלה.
ממוצע הבגרויות שלי הוא 80 כולל הבונוסים והפסיכומטריעוד לא נבחנתי (עוד חודשיים הבחינה).. והמקום שהכי התאים לי מבחינת תנאי הקבלה הוא מכללת רמת גן שכשדיברתי איתם הבנתי שהשכר הוא שכר אוניברסיטאי.. ובעצם אחרי זה אני שומע שהם סתם אומרים את זה כדי למשוך סטודנטים אליהם אבל בעצם זה שכר די גבוה ולא באמת אוניברסיטאי.
המצב הזה שוב גרם לי לחשוב עם עצמי אולי שוב לחקור על עוד תארים ועוד כיוונים,אני במצב ממש של תסכול ובתקופה נורא מבלבלת.. וגם אני מלא כעס כלפי עצמי כי בתקופת הבגרויות לא באמת היה לי אכפת מלהשקיע.. לא הבנתי את החשיבות של זה.. ועכשיו אני מרגיש כאילו שום דבר טוב לא יכול לצאת ממני וזה גורם לי לשינויי מצב רוח עצומים.
חשוב לי לציין שאני לא בראש של שיםור בגרויות.
הייתי כל כך בטוח שאני מתחיל ללמוד בשנה הקרובה והייתי סגור על התואר הזה..
אולי לחשוב על כיוונים אחרים? אשמח לעצות ולהמלצות אחרות..
תודה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות