אז ככה:
יש לי שני חברים מאוד טובים, אחד שאני מכיר מהיסודי ואחד מהשנה. בתקופה שהם עוד דיברו הייתי סוג של גלגל שלישי כי לשניהם יש יותר מכנים משותפים אבל לא היה אכפת לי כי הם עדיין דיברו איתי ולא באמת הרגשתי גלגל שלישי.
הבעיה החלה כאשר הם רבו, החבר היותר וותיק אמר לי כמה פעמים לפני שהם רבו שהוא התחיל להתעצבן עליו ושאין לו כוח אליו יותר וכ'ו.... אני באיזשהו מקום הסכמתי איתו כי באמת יש לו את הקטעים המעצבנים שלו אבל בסופו של דבר הוא עדיין חבר טוב. ברגע שהם החלו לא לדבר כבר לא הייתי גלגל שלישי אלא יותר כמו גשר, עכשיו כל פעם מישהו אחר נדבק אליי שעם זה אין לי בעיה. הבעיה מגיעה כאשר שניהם לידי ואני באמת נהיה גשר. אני מוצא את עצמי באמצע ומנהל שתי שיחות בו זמנית. אף אחד מהם לא פונה לשני על אף שהם כן מקשיבים. לדוגמה: אחד מהם הצחיק את השני בזמן שדיברנו ואותו אחד הרגיש שזה מוזר לצחוק ממשהו שאדם שהוא לא מדבר איתו אמר אז לכן הוא אמר שהוא צוחק בגלל משהו אחר והוא לא אמר ממה הוא צחק(לאחר מכן הבנתי למה הוא באמת צחק).
בנוסף, היה לנו עבודה משותפת לעשות שנמשכה כמה חודשים וכאשר הם רבו זה הקשה עלי מאוד לעבוד איתם כאשר הם לא מדברים אחד עם השני, הם גם לא רוצים לראות אחד את השני אחרי הלימודים ולכן אני נאלצתי לעבוד איתם בדיסקורד, דבר שבשבילי מאוד לא נוח. הריב בינהם גרם לכך שכמה פעמים היינו בפיגור בעבודה וזה חרפן אותי.
הבעיה שלי היא שכל הסיפור הזה מתחיל לעצבן גם אותי. בגלל הריב הזה שניהם נדבקים אלי ואני כמו הגשר בין שניהם, אני יודע ששניהם כועסים אחד על השני (אני יודע את הסיבה של החבר היותר וותיק כפי שרשמתי אבל לא של החבר השני). אני מרגיש שבסופו של דבר יימאס לי מהמצב ואז אני פשוט לא אדבר עם שניהם ואני לא רוצה שזה יקרה.
איך אני יכול לעזור להם להשלים? ואם לא, איך אני יכול להתמודד יותר עם המצב שנגרם מהריב?
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות