אני בן 19 עדיין לא בוגר, כרגע בצבא.
כשהייתי ביסודי היו יורדים עליי הרבה, לא היה לי חברים, הייתי מתבודד בחדר כל היסודי.. קצת עצוב זה נשמע אבל הייתי ילד חזק שלא מראה את זה אבל זה שינה אותי עד היום אם כמה שזה יישמע קטנוני. (לרעה)
בחטיבה היה קצת שיפור היה לי כמה חברים אבל עדיין הייתי אותו ילד שיורדים עליי,
אז שהגיע כיתה ט' עד י"ב חוויתי שינוי קיצוני במראה נראיתי הרבה יותר טוב..
בגיל 16 עברתי לגור לבד (לא יכול להגיד למה אבל בית ממש לבד)
הכרתי בכל התקופת תיכון שלי 5 בנות בערך, חלקן הזמנתי לבית שלי, משהו שאם הייתי אומר לעצמי ביסודי לא הייתי מאמין בחיים, עם כל אחד מהם היה סיפור בפני עצמו, זה לא שניסיתי לעשות ולזרוק כמו ערס ממוצע בתיכון, ניסיתי להתחבר אתן אבל לאט לאט כל אחת התרחקה ממני..
עוד לא עשיתי יחסים עם מישהי.
אני כרגע בצבא שנה, למקרה שתשאלו אין אצלי בנות לדבר אתן, אני יודע שלכם זה יישמע משהו שיבוא אבל עם מדברים ברצינות עד גיל 21 אני לא אראה בת אחת בבסיס שלי.
זה משהו שממש חשוב לי למרות שלכם זה לא יישמע ככה כי חלקכם כבר עברתם את זה אבל בשבילי זה משהו שחייב להיעשות אבל אני נטול ממה לעשות.
ואני לא מדבר על סקס רק אני מדבר על זוגיות ואהבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות