היי אני חיילת שמשרתת בתפקידה כבקשית באחד מן המשא"ות-ואני פשוט סובלת,לא מוצאת את עצמי ונרקבתתת פשוט מתה מבפנים.אני אחת שהגיעה לבקום עם חלב על בשפתיים,לא מבינה כל מהחיים שלה,הגעתי ללא ידע קודם על התפקיד שלי ומה אני הולכת להיות ואם להיות כנה-אפילו לא ידעתי מה אני באמת הולכת לעשות..התגלגל המצב והגעתי להיות בקשית.במהלך הקורס נהנתי,הכרתי חברות לחיים ובאמת היה לי נחמד למרות השיגרה הנוראית והלימודים הארוכים והקשים..דבר אחד לא אמרו לי באמת,מה התפקיד עצמו בתכלס-שזה לשבת מול מצלמה במשך 6 שעות עם רבע שעה הפסקה לאחד שעת ישיבה,יציאות שבעיניי היו שוות ומטורפות,אבל בתכלס עד שאני לא מסיימת את המבחנים והלימודים משאירים אותי ימים בבסיס ובקיצור-המתיקו לנו את התפקיד.מהרגע שכף רגלי דרכה בבסיס,ידעתי שזה לא התפקיד שלי,ששם אני לא צריכה להיות.אני משרתת כאן כבר 4 חודשים, ואני יכולה להגיד שאני פשוט סובלת סבל שלא חוויתי.איך יוצאים מהתפקיד הזה מבלי לצאת משוגעת?? אין לי קשרים,אין לי תש.אני בסך הכל חיילת שלא טוב לה,במקום הזה רק מי שעושה באלגן ומקבלת ריתוקים ועולה משפטים שמים עליה..ואני באמת חיילת טובה,אפילו מצויינת.אני חסרת אונים ואני גם ביקשתי קבן,אבל מה להגיד כדי שהוא באמת יעזור??? הרי ידוע שבקשיות זה תפקיד של סבל..מה להגיד בכדי שהוא באמת יבוא לקראתי ויעזור לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025