אני עכשיו ביב', אני יודעת שיש לי עוד זמן עד שאני אסיים אבל המחשבות על כל המצב מפריעות לי וקצת גורמות לי לחרדה.
אני יודעת שיהיה לי כל כך קשה להיפרד מבית הספר, לראות חברים כל יום ולצחוק ולשמוח, מורים וצוות שעוזרים לך בכל דבר, אפילו בנים שהייתי מחבבת ורואה מדי יום והייתי נועלת מבט איתם ואחרי זה מרגישה כמו ילדה קטנה ומאוהבת- אבל כל זה פשוט ייעלם ואני באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה. כל כך קשה לי עם פרידות וסיומים, אפילו אחרי המסע לפולין הייתי עצובה במשך כמה ימים במחשבה על כל הזכרונות והחוויות, יהיה לי כל כך קשה לסיים את התיכון. אני באמת באמת שונאת פרידות.
איך להתמודד עם זה? אחרי 12 שנים של מסגרת אחת, איך נפרדים?
יש לי הרבה משפטים בראש כמו "תחיי את ההווה" או "כל סוף הוא התחלה חדשה" אבל זה פשוט קשה,,,,
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות