שלום לכל הקוראים. אני יודעת שזה הולך להיות ארוך, אבל מי שיקרא את הכל ויגיב יכול להיות בטוח שאני מעריכה את זה, מבחינתי הוא עוזר להציל את חיי, וזה חשוב לי מאוד כל העזרה הזאת.
אני רציתי לספר על מקרה דיכאון קשה מאוד אצלי. זה נמשך כבר קרוב לשנה, וזה דרדר לי את החיים לשיא השפל והחוסר אונים. זה גרם לי להרזות ולהשמין כל פעם בגלל הפרעות אכילה , וזה הרס לי את המצב רוח. אני מרגישה את זה בכל יום, כמו סטירה מהעולם, וקשה להשתקם.
אתמול בערב ישבתי במיטה ובכיתי, פשוט לא יכולתי להפסיק, הרגשתי את עצמי מאבדת שפיות וזה הגיע עד לרמה שפחדתי.
איך משתקמים מדיכאון כזה? אני באמת לא יודעת. כל פעם מחדש אתה נופל עד שאין לך כוח, זה סוחט ממך את האנרגיות ואתה חוטף זיעזוע קשה מהחיים! אתה רק שואל את עצמך מתי יסתיים התפקיד שלך על הכדור הארץ ואתה חסר כל שמחה. אתה צועק בתוך עצמך הצילו! אתה זקוק נואשות לעזרה. יש ימים קשים יותר ויש ימים קשים פחות , אבל תמיד מרגישים את המועקה בלב, בכל יום.
אני מנסה הכל, לפניי שבוע היה לי תור ראשון אצל פסיכולוגית, תיארתי את כל מה שעובר עליי מולה ושוחחתי איתה קצת. אבל את האמת? לא עזר לי. אני פשוט אומרת את האמת... אולי זה בגלל שזו פגישה ראשונה , אבל מה כבר אני עושה? משוחחת איתה על זה. זה אולי מרגיש קצת כאילו הוצאתי את המועקה, אבל לא משפר את ההרגשה שלי. הלוואי ויכולתי לחזור בזמן ולהתחיל חיים חדשים בדרך אחרת, בלי כל הטעויות שאני משלמת עליהן ביוקר עכשיו. אבל זה לא אפשרי- לחזור בזמן...
ניסיתי לשקם את עצמי עוד יותר, לא יכולתי להישאב לתוך הדיכאון! זה כבר שיגע אותי, זה היה חולני.
ואכן, באמת נרשמתי לפניי חודשיים לתוכנית מסויימת שהרגשתי שזה מתאים לי. יכולתי להרגיש שם טוב יותר, חופשייה יותר, ממש כאילו זה עולם אחר! זה קידם אותי, זה נתן לי הרגשה טובה, אפילו רק לכמה זמן. אבל מה? זה עומד להיגמר יום חמישי הזה, ואני מתחילה לפחד שוב, אני נלחמתי כל כך הרבה, ואני לא אוכל בלי זה. אני רוצה להיות חופשייה מהדיכאון הזה שתוקף אותי...
הכל שחור מולי שוב, אני מפחדת!!! אני רוצה לשכוח את כל התקופה הנוראית הזו, אני רוצה לשכוח הכל... ויותר מזה- אני רוצה להתחיל להיות שמחה!! נמאס לי מהעליות והמורדות, לעזאזל! אני רוצה להיות שמחה באופן רציף, בלי שכל רגע יבוא לי איזה זיכרון או מחשבה על העבר שתגרום לי להיות עצובה. בא לי כבר למות, אני מפוחדת.
איך החיים משתנים? אני לא מרגישה שום שינוי! אני תקועה במיץ של הזבל של הדיכאון, אני זקוקה לכל עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות