כן. מקסימום את טועה.
אני נמשכת לבנות. נראה לי. אני לא יודעת. אני לא רוצה לדעת. אני יודעת שאני מעריכה אצלן יופי יותר. שאני סקרנית יותר. אבל אני מעדיפה להתכחש.
אז אני בארון לא בגלל הסביבה. דווקא אם הייתי מספרת להם הם היו מושכים אותי החוצה בכוח. להטופוב זו קללה בכיתה. כמה ילדים נחשבים כגייס (אני לא ממש יודעת, זה תמיד נראה כמו הצגה) והכיתה מקבלת אותם. אבא שלי ואחותי הלכו לעודד את מצעד הגאווה. כל המשפחה שלי שמאלנית. הילד הכי מקובל בקהילת המחוננים שלנו בי (האמת שכולם חושבים שהוא מטריד אבל מסיבות שונות לגמרי). המורה לאחת ממקצועות ההעשרה לסבית. הייתה לנו הרצאה מחושן. הכיתה כבר הניחה מראש שאני נמשכת לבנות (יש לי יחסים מוזרים עם ילדה מהכיתה. לא, אליה אני לא נמשכת. אנחנו פשוט חברות מאוד טובות אבל חסרות יכולות חברתיות)אז מה הבעיה? אני. לא, אין לי בעיה עם להטבים. טפו טפו טפו, חס וחלילה. אני פשוט מפחדת. מה אם זו תקופה? מה אם אני טועה? אני רוצה להיות סטרייטית ולשכוח מהעניין, לחנוק את המחשבות האלה שמטרידות אותי מתחילת השנה (לול) ולהיות נורמלית. אני אפילו לא התנשקתי עם אף אחד! אז מה פתאום יש לי משיכה מינית! וזה לא שאני לא נמשכת לבנים(פשוט פחות), מקסימום אני אדחיק את זה הצידה, ואהיה עצובה וחנוקה למשך כל ימי חיי. מה אני אמורה לעשות??
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025