שלום ,
אני במעקב פסיכיאטרי מזה כבר המון שנים . נמצאת סביב מערכת תמיכה במסגרת של נשים וגברים פוגעי נפש , חולי נפש .
לאחרונה אני חשה שהחרדה שלי מאוד מתעצמת , אף אפילו מתעצמת מהדברים הכי שטותיים שלא אמורים לעורר בי חרדה,
כגון : ווליום , עליה במדרגות , מוזיקה על גבוה , סביבה עם המון אנשים , הליכה .
בעיקרון זה התחיל בפורומים של אנשים במסגרת וזה נורא החריד אותי וגרם לנשימות שלי להישמע כמו קטר מהלך , והדופק שלי עלה ברמות הזויות ונחנקתי מכך מאוד . (בכל פעם זה נראה ככה ובא לידי ביטוי ככה.)
עכשיו זה המשיך להחמיר לדברים הקטנים שציינתי, שבאמת לא מובן לי למה אני נורא חרדה מהם ?
היום הקלתי על עצמי בכך ששמתי מוזיקה בווליום יותר חלש - אני מאוד אוהבת לשמוע עד הסוף בלי הפרעות ברקע , אבל לא הייתה לי ברירה. עדיין הרגשתי את החרדה כמו שמרגישים את הרגע שלפני הקאה .
נקודת רפלקס רק שאצלי היא מתבטאת בחרדה נוראית ותגובות קשות , מרגישה שהגוף שלי מציק לי ולא מבינה למה זה קורה לי.
אמורה להיות לי פגישה כנראה במהלך החודש עם הפסיכיאטרית שלי - כרגע דנים על ביטוח לאומי וסל שיקום מה שמגיע לי. אבל אני חושבת לעלות את זה לאוויר ולספר לה על ההחמרה הזאת, לדעתכם זה נכון? ומעבר לכך - מה אני עושה כדאי להרגיע את זה? ואם אתם יודעים להגיד לי , מאיפה זה הגיע? וממה זה נובע?
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025