שלום ,
אני במעקב פסיכיאטרי מזה כבר המון שנים . נמצאת סביב מערכת תמיכה במסגרת של נשים וגברים פוגעי נפש , חולי נפש .
לאחרונה אני חשה שהחרדה שלי מאוד מתעצמת , אף אפילו מתעצמת מהדברים הכי שטותיים שלא אמורים לעורר בי חרדה,
כגון : ווליום , עליה במדרגות , מוזיקה על גבוה , סביבה עם המון אנשים , הליכה .
בעיקרון זה התחיל בפורומים של אנשים במסגרת וזה נורא החריד אותי וגרם לנשימות שלי להישמע כמו קטר מהלך , והדופק שלי עלה ברמות הזויות ונחנקתי מכך מאוד . (בכל פעם זה נראה ככה ובא לידי ביטוי ככה.)
עכשיו זה המשיך להחמיר לדברים הקטנים שציינתי, שבאמת לא מובן לי למה אני נורא חרדה מהם ?
היום הקלתי על עצמי בכך ששמתי מוזיקה בווליום יותר חלש - אני מאוד אוהבת לשמוע עד הסוף בלי הפרעות ברקע , אבל לא הייתה לי ברירה. עדיין הרגשתי את החרדה כמו שמרגישים את הרגע שלפני הקאה .
נקודת רפלקס רק שאצלי היא מתבטאת בחרדה נוראית ותגובות קשות , מרגישה שהגוף שלי מציק לי ולא מבינה למה זה קורה לי.
אמורה להיות לי פגישה כנראה במהלך החודש עם הפסיכיאטרית שלי - כרגע דנים על ביטוח לאומי וסל שיקום מה שמגיע לי. אבל אני חושבת לעלות את זה לאוויר ולספר לה על ההחמרה הזאת, לדעתכם זה נכון? ומעבר לכך - מה אני עושה כדאי להרגיע את זה? ואם אתם יודעים להגיד לי , מאיפה זה הגיע? וממה זה נובע?
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות