שלום אסקפיפול,
אני רוצה לציין שיש לי חבר שנה וקצת, בחיים, אבל בחיים לא רבנו בצורה שאחותי רבה עם בעלה, ואנחנו לא מתקרבים לשם אפילו מהבנה בסיסית שזה לא מתאים.
אחותי בת 26, נשואה כמה חודשים למישהו שיוצאת איתו בסביבות ה4 שנים.. אני הייתי נוכחת להמון ריבים שלהם.
כשהם גרו בישראל והייתי באה אליהם, הם היו רבים על שטויות בצורה כל כך נוראית.
ולפני כמה ימים הייתי אצלם בחול (עברו לגור שם בגלל העבודה של אחותי), טסתי לשם עם אמא שלי והיא הייתה במלון עם חברה שלה שטסה איתנו, ואני אצל אחותי.
הם רבו כל רגע שניתן להם, על שטויות ולא על שטויות. אבל לא סתם ריב.. קללות, ירידות, השפלות של בני משפחה, אחותי אפילו אמרה לו ללכת לחבר שלו (שגר גם בעיר הזאת) ושהיא לא רוצה לראות אותו.
הם רבו בבית, מולי, עירבו אותי, רבו במסעדה מול כולם, ברחוב, כל *הזמן*. הרגשתי כל כך לא בנוח, העדפתי כבר לישון בחוץ ב2 מעלות.
בסוף אמרתי לאחותי "את מבינה שזה לא ימשך להרבה זמן אם תמשיכו לריב ככה, נכון?" והיא אמרה לי שככה זה זוגות וככה מוציאים כעסים.
והיא סיפרה על זה לבעלה והוא אמר לי "בסדר יועצת לזוגיות" בזלזול.
הם לא מבינים שזה בעייתי? לא מאחלת להם ילדים שיצטרכו לחיות בבית שההורים רבים נונ סטופ, ובסוף לבחור אצל מי לגור כשיחליטו להתגרש.
זה עד כדי כך לא בסדר מה שאמרתי? או שפשוט חסר להם מודעות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות