אני לא אחפור עם השאלה הזו כי הבעיות שלי כנראה לא מעניינות אף אחד.. אבל בכל מקרה אפרסם את זה כאן כי אני בכל זאת צריכה מענה...
אז לפני כחודש ויותר הפכתי להיות בת 14, לא ייחסתי לזה חשיבות, חשבתי שזה סתם עוד גיל.. אבל טעיתי.
אני ידועה בתור בנאדם עם חוש הומור מוזר, עם מלא רעיונות הזויים בראש ועם מלא דמיון. אני גם מציירת, וכותבת סיפורים ששם מוכנס המוןן מוזריות.. כתבתי סיפורים כאלה עם חברה שלי והיא אהבה את זה.. וזה תמיד נתן לי ביטחון. הייתי עונה את המוזריות שלי כתג, משהו שהייתי גאה בו, משהו שככל הנראה לפי מה שראיתי לא היה למישהו אחר..
אבל חודש וחצי עבר, ואני בבעיה.. אני שמתי לב שאין לי רעיונות או דמיון מפותח כמו שהיה לי פעם, אני כבר מאבדת רעיונות לסיפורים כי אין לי שום רעיון הזוי וחדש בראש, אין לי רעיונות למה אני יכולה לצייר.. זה פתאום... נאבד ממני.
היו לי מלא תקופות כאלו בעבר והם חזרו תוך שבועיים.. אבל כרגע.. כבר עבר חודש וחצי ואני עדיין בתקווה שמשהו יקרה.
אני מאבדת את עצמי, אין לי מושג מי אני.. אני לא רוצה לאבד את כל מה רכשתי בעבר, אני לא רוצה לאבד את האישיות שלי.. חלק יגידו כנראה שאין מה לעשות, אבל אני לא מוותרת, מצידי אני אעשה הכל בשביל להחזיר את המוזריות ואת הדמיון שלי חזרה. אני לא מוכנה לוותר על הדבר שאנשים צחקו עליי בגללו כל חיי אבל עדיין לא נתתי להם לשנות אותי, כי מה שאני עושה זה החיים שלי. זה טוב לי.
אני במצוקה.. אני כבר לא יודעת איך לחיות ככה.. כל יום שעובר אני חושבת אם זה יעבור מתישהו... אני צריכה עזרה אני לא רוצה לאבד את הילדותיות המוזרה שלי!! כנראה זה בגלל שאני מתבגרת.. אבל אני רוצה שזה ישאר אצלי לנצח. מה לעשות??
תודה לקוראים ולעונים שהקדישו זמן לקריאה, מעריכה מאוד♡♡
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות