מאז שעברתי את הגיל שמותר לגשת למבחן תיאוריה כולם אומרים לי מתי תורי. כל החברים מבית הספר, בני דודים שלי, כולם הוציאו רישיון ורק אני לא. למה? כי אני מפחדת שאני לא יעבור. הכי פשוט זה להגיד לי: מה הבעיה? פשוט תנסי ואם תיכשלי לא נורא תוכלי לעשות שוב פעם עד שתצליחי. אז זהו שלא יש לי בעיה כזאת או "מתנה" כמו שאנשים רבים מכריחים אותי להגיד, זה נקרא "פרפקציוניזם" סיוט חיי.
והדבר הזה פשוט מנטרל לי את האפשרות להמשיך לנסות. אם אני נכשלת זה סוף העולם מבחינתי. אין דרך חזרה מה שנקרא כביש חד סטרי. והאמת שזה לא רק זה גם חרדת מבחנים ברמה של התקף חרדה פסיכוטי עם עילפון ואיבוד הכרה במקרים מסוימים.
אפשר גם להגיד לי משפט כמו : נו אז פשוט תלמדי את החומר עד שאת כבר יודעת אותו בעל-פה.
אז זהו שאני תותחית בכל מה שקשור בנהיגה הצלחתי ללמד את בן דוד שלי שגדול ממני בחמש שנים והוא עבר את המבחן עם אפס שגיאות. אבל מה קרה לי? לא ניגשתי, פשוט וויתרתי. והוא? כבר יש לו רישיון עוד שנייה נגמר לו המלווה לילה. וכן אני יודעת שאני דפוקה. אז אחרי שניטרלתי את כל התשובות האפשרויות. למישהו יש איזה שהיא דרך לעזור להגיע לפיתרון כדיי שאני אוכל להצליח אפילו רק להגיד עד למשרד הרישוי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות