היי אסק פיפל,
אז הסיפור שלי הוא כזה... אני בן 17 ובערך כבר מכיתה ז אני הבנתי שאני נמשך לבנים. לא ניסיתי לצאת עם בנות או משהו כזה, פשוט מאז פשוט נשארתי לבד וזה אף פעם לא הפריע לי. תמיד הייתי אומר לעצמי שאני בכלל לא מחפש מערכת יחסים ולא צריך אהבה וזה סתם בולשיט, וזה בכלל לא קשור לעובדה שאני הומו.
אבל השנה כל זה התחיל להתערער אצלי... לפני כמה חודשים הורדתי גריינדר (אני יודע שזה רעיון גרוע) וככה פשוט התחלתי לנהל שיחות עם אנשים, חלקם נחמדים וחלקם פחות. אבל זה פעם ראשונה שאני התחלתי לדבר עם עוד הומואים.
עם הזמן התחלתי להבין קצת יותר את גריינדר ואיך למצוא שם אנשים טובים לדבר איתם, ולפני משהו כמו חודש התחלתי לדבר עם מישהו, ואחרי כמה זמן הוא הציע שניפגש. אף פעם לא נפגשתי עם מישהו מגריינדר, ותמיד אמרתי לעצמי שזה רעיון גרוע, אבל איכשהו הסכמתי להיפגש איתו. התנשקנו. זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי. אבל הדברים לא הסתדרו איתו והפסקנו לדבר.
ומאז אני פשוט מרגיש בתוכי רצון שוב, אבל כן למערכת יחסים אמיתית.
ופה מגיעה הבעיה שלי... אז אני בארון. תמיד קראתי ושמעתי על זה שמתי שאתה בארון הרבה יותר קשה להכיר אנשים, ובמיוחד לצאת איתם. וגם שמעתי שמתי שאתה מחוץ לארון אז אנשים אחרים יכולים ליזום לדבר איתך (נשמע הגיוני).
אז השאלה שלי... אם אני רוצה מערכת יחסים, באמת כדאי לי לצאת מהארון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות