הי, אני בת 17 תלמידת תיכון כיתה י"ב.
לאחרונה הפסקתי למצוא עניין במלא דברים שאהבתי.
בזמן האחרון הפסקתי ללכת לבית ספר, יום כן יום לא וככה זה ממשיך כאילו אין לי חשק.
היו לי מלא חברים פעם- היום ישלי רק 2. שגם איתן אני כבר לא בקשר חזק.
ישלי חבר, היחידי שאיתו אני לא משתעממת. איתו אני מרגישה חיה שוב אבל גם אז אני מחפשת דברים לעשות, יותר נכון שוכבת במיטה כל היום ורק חושבת מה הייתי יכולה לעשות אילו היה לי חשק.
אני נמצאת במצב רגיש מאוד, מתעצבנת מהר מאוד ואף פעם לא יודעת מה נכון ומה לא.
יש לי באלגן בראש כל פעם שאני מנסה לחשוב על משהו ואני מיד מתייאשת ומפסיקה.
כשאנשים אומרים לפעמים משהו לא במקום (גם אלה שקרובים אלי מאוד) אני מיד מתעצבנת ואם אני לא טורקת את הדלת ונמצאת לבד לכמה דקות- אני מתפוצצת מבכי.
לפעמים אני מרגישה שיש משהו בתוכי שאולי רוצה לצאת אבל אני לא בטוחה מה.
הרבה מכם בטח יגידו שאני צריכה פסיכולוג אבל אני לא, אני לא משוגעת ולא בדיכאון חוץ מזה, אני לא מאמינה בפסיכולוגים.
אני חושבת שאני צריכה לעשות עבודה עצמית קשה עם עצמי כי אני מאוד רגישה לכוונות של אנשים, אני פשוט לא יודעת איך.
פעם הייתי בן אדם קר וחזק, דברים שאנשים היו אומרים לא הזיז לי שום רגש, והיום אני מתפוצצת בגלל זה..
אם למישהו יש עצה מסויימת אשמח שתעזרו לי.
נ.ב
מוזמנים לשמוע את השיר של TWO FEET הם מצויינים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות