קודם כל תודה מראש לכל מי שנכנס והגיב. אני באמת מרגישה שנמאס לי. אולי אני יחסית צעירה..בת 25, אבל כבר חוויתי מספר קשרים בשנים האחרונות. קצת לפני הצבא חוויתי זוגיות ארוכה מאוד של 4 שנים שהוא היה האהבה הראשונה שלי. בסופו של דבר זה לא היה זה, לא התאמנו אחד לשניה ונפרדנו. בשנתיים האחרונות אני באמת מנסה, יוצאת לדייטים, משקיעה בעצמי מאוד ולא מוצאת. כל פעם מכירה מישהו, יוצאת איתו כמה חודשים וזה נגמר איכשהו..אחד היה קנאי מידי, אחד היה ממש ילד ופחד בכלל לדבר על העתיד, על מגורים משותפים חתונה וכו'- ממש קשר של ילדים. אני לא בררנית, אלא באמת מנסה אבל לא מוצאת את הבן אדם הנכון. תמיד זה לא מסתדר מסיבה מסוימת. אני רוצה את זה כבר הרבה זמן, באמת מוכנה לזוגיות רצינית ואמיתית ולחתונה. לא משדרת את זה או מלחיצה, אבל כן בהרגשה הפנימית אני מוכנה לקשר כזה. כל הסביבה שלי בזוגיות, יש לי חברות מאורסות, נשואות, ואני פשוט מקנאה בהן. לא קנאה רעה כזו אבל רוצה את זה גם בשביל עצמי. בגלל שהיו לי קשרים רציניים וארוכים, אני באמת יודעת שזה מה שאני רוצה, וכל פעם שאני לבד אני משתוקקת לקשר, לקשר אמיתי ורציני שיוביל לעתיד ביחד. כמובן שלא אכנס לקשר סתם ואתפשר רק כדי לא להיות לבד, אבל זה לא מגיע וזה מתסכל מאוד. שתבינו שזה לא שמישהו מלחיץ אותי..לא המשפחה או החברים, זו רק אני. אני לא משתפת בזה אף אחד, רק את מי שבאמת קרוב אליי.
לאחרונה אני רואה הרבה חברים ומכרים מוצאים אהבה ,בגיל מאוחר אמנם, אבל עדיין מוצאים. זה באמת נותן לי תקווה..להבין שאולי זה לטובתי שעד עכשיו זה לא קרה ושעדיף לחכות קצת ולקבל משהו טוב מאשר להיות לחוצה ולהיכנס לזוגיות שלא בהכרח טובה לי ואז לסבול כל החיים.
אני פונה פה דווקא לאלה שחיפשו הרבה זמן ואז מצאו, שהיה להם קשה וחוו תסכול מחיפוש זוגיות אבל בסוף מצאו משהו שבאמת גרם להם להרגיש שהיה שווה לעבור הכל בשביל זה. רק בשביל התקווה הזו שגם אני אמצא אי פעם :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות