היי, אני בת 18 ויש לי חבר כבר שנה.
הוא ישן אצלי לעיתים קרובות והחדר של אחותי יחסית קרוב לשלי אבל לא יודעת לא חשבתי יותר מידיי.
אני כן משתדלת להיות שקטה אבל בשיא האקט אני לא ממש שמה לב וכן עושה יחסית רעש.
כבר כמה זמן שאמא שלי רומזת לי בקטנה שאנחנו עושים רעש וחשבתי שהיא סתם ממציאה כדיי לפתוח איתי שיחה על אם אנחנו מקיימים יחסים או משהו כי החדר של ההורים שלי בכלל לא קרוב לשלי אז לא ממש לקחתי את זה ברצינות. היום בערב כשחבר שלי היה אצלי היא קראה לי למטה ואמרה לי שאתמול אחותי באה אליה למיטה בלילה ואמרה שלא נעים לה לישון בחדר כי אנחנו עושים רעש. היא גם אמרה שזאת כבר פעם שלישית שזה קורה (שאחותי באה אליהם בלילה בגלל זה). אחותי בת 12 אז היא בהחלט מבינה מה קורה ואני מרגישה ממש צבועה כי אני תמיד אומרת לה שיחסי מין מתאימים לגילאים מאוחרים (למרות שאני לא כל כך צעירה אבל בכל זאת). אני מפחדת שעשיתי חה סוג של טראומה מהעובדה שהיא שמעה אותנו ושהיא תבין מזה שהיא יכולה לעשות את זה גם ושזה לא ביג דיל או משהו וזה מסר שאני ממש לא רוצה להעביר לה. הייתי רוצה להרחיק את הנושא הזה כמה שיותר מהחיים שלה ובמיוחד בהקשר שלי כי אני כל הזמן אומרת לה לא להתחבר לבנים בגיל הזה ולחכות לגיל מאוחר יותר ושזה לא טוב. אני לא יודעת איך להתגבר על הבושה ועל התחושה הזאת שאכזבתי את אחותי ושתהיה לה איזו טראומה והיא תבין שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם בנים בכל גיל כי אחותה הגדולה עושה את זה.
יש לי איך לתקן את זה? האם מה שאני מרגישה זה לגיטימי? מה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות