אני וחבר שלי ביחד כבר שנה וחצי. ההורים שלו לא אוהבים את הקשר שלנו ובעיקר לא אוהבים אותי (בלי שום סיבה) הם לוחצים עליו להפרד ממני כבר המון זמן ובאיזה שלב התחלנו להסתיר מהם שאנחנו ביחד והם חושבים שנפרדנו . חבר שלי בן 18 וחצי ומתגייס בקרוב אבל עדיין ילד של אמא ואבא . הוא מפחד מהם בקטע של בקושי בא אלי כדי שלא יגלו איכשהו שהוא בעיר שלי ויכעסו.
העניין של ההורים ממש מפריע לי אבל זה עוד נסבל. אני מרגישה שאני כמעט ולא מקבלת ממנו יחס ומרגישה שבגלל שאנחנו ביחד הרבה זמן זה הופך אצלו להרגל.. אני אוהבת יותר ויותר ולו נמאס עם הזמן. הוא לא מביא לי מספיק יחס וגורם לי להרגיש לא רצויה ומוריד לי את הבטחון בזמן שאני כל הזמן מחמיאה לו ומרימה אותו.
יש לי כמה בנים שבקטע שלי שהכי ההפך ממנו הם דואגים לי מחמיאים לי והכי לא סופרים את ההורים כשזה מגיע לאהבה. שלושה מהם רוצים אותי רציני אבל אני לא יודעת מה לעשות. חבר שלי גילה היום שאחד מהם ניסה לנשק אותי (סירבתי, ישר סובבתי את הפנים ואמרתי לו שזה לא מתאים ושיש לי חבר) והוא ממש התעצבן עלי על זה שהוא בקטע שלי ויצא עלי שאני מדברת איתו בכלל.
אני מדברת עם הידידים שלי כי הם אשכרה נותנים לי את היחס שאני לא מקבלת מהחבר שלי לצערי. דיברתי איתו המון פעמים עלזה שאני רוצה יחס ממנו לפני שהלכתי לדבר עם הידידים שלי . הוא לא הבין אותי וכעס עלי שאני רק מחפשת צומי.
כולם אומרים לי שכבר מזמן אנחנו צריכים להפרד ומגיע לי טוב יותר אבל אני בכל זאת נשארת איתו כי אני אוהבת אותו.
מה אתם חושבים? מעניין אותי לשמוע את דעות של לא בהכרח אנשים שקרובים אלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות