היי חבר'ה.
אני חייל, גובניק. בבסיס עד 14:30-15:00 ולאחר מכן עובד. הלוז שלי במשך 5 חודשים כל יום היה מלא, מ07:00 עד 22:30 בלילה. ככה שכלל לא חשבתי ולא חיפשתי זוגיות.
לאחרונה יצאתי לקורס בבסיס סגור, שמהשעה 17:00 אני פנוי. התחלתי להרגיש את תחושת הבדידות..
כל אחת/ד מדבר/ת עם חבר/ה שלו/ה, ורק מיכאל בצד.
כמובן שכל ערב כולם יושבים יחד ומספרים סיפורים וסיטואציות מחייהם, התגעגעתי לזה. לזה שיש משהו שמקשיב לך שאתה צריך עזרה או שאתה סתם נראה מוטרד ואשכרה למשהי באמת אכפת! הבסיס סגור העצים בי את תחושת הבדידות.
בעקבות כך התחלתי לחזור לרוץ, התחלתי להניח תפילין בבוקר. לעשות דברים בשביל עצמי, דברים שלא עשיתי כבר כמה חודשים.
יש לי חברים מדהימים, אחד אחד. יש לי משפחה עוד יותר מדהימה שתמיד מחבקת אותי באהבה.. ומרגיש לי שרק זה חסר לי.
כל אחד מספר על זוגיות אמיתית של מס' שנים או חודשים, ולמיכאל כלום.
אני בחור חכם, מצחיק, אינטליגנט, שנון, הרבה אומרים שאני "טוב מידי" וגם נראה סבבה+.
יוצא לי מידי פעם להתחיל עם בחורות, אני אוהב להיות ישיר. "היי, אני אוראל ומאוד מצאת חן בעיני" בסגנון הזה. פעם אחת יצא לי מזה אינסטגרם של בחורה, הרבה סירובים ולראשונה קיבלתי טלפון ממשהי, הרגשתי על גג העולם. "הנה! משהי מוחמאת מזה שאני מתחיל איתה"!
שולח לה הודעות והיא לא עונה, רושם את המס' שלה ב-ME וזה בכלל שם אחר.. ניסיתי להתקשר ואמרו לי שזה טעות במס'.
זה כבר דילג מעליי אבל למה שתעשו דבר כזה בנות? זה משעשע אתכן? לפעמים אתן כלכך רעות.
אין ספק- יש בחורות מדהימות שתאהבתי בהן, אך הן לא רצו אותי.. חיפשו את הבחור הרע יותר, הבחור שנראה טוב יותר, הבחור שהוא זכר "אלפא". שהוא ישיג אותך רק ממבט אחד.. ולא זכר "בטא" שיצטרך לעבוד קשה עד שיזכה בליבך.
כן, "אתה רק בן 19" אבל את אותו הדבר אמרו לבחור שעכשיו כבר בן 30 וללא זוגיות.
מודה, לא ממהר. אבל תמיד יש בי את הפחד הזה שאם לא אחווה עכשיו זוגיות, יהיה לי הרבה יותר קשה בעתיד, אם בכלל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות