שלום, אני לומדת תואר להוראה, נשאר לי עוד שנה וחצי לסיים ואני פשוט לא יכולה יותר. לא רואה את עצמי כמורה, לא סובלת לעמוד בכיתה וללמד, לטפל בבעיות משמעת, מבחנים וכו'. להכין בזמני הפנוי מערכי שיעור.. זה פשוט לא בשבילי (במיוחד כשאני רואה חברות לתואר שמצליחות בהוראה.. זה הכי מתסכל, שאני רואה שהבעיה בי, שאני מורה כושלת).
השאלה היא מה עושים, כי אין לי באמת חלום לעסוק במשהו בחיים, אני די אבודה. מה אתם אומרים, להישאר ולגמור את התואר גם אם ממש קשה לי בסטאז'? אציין שהביטחון העצמי שלי לא הכי גבוה בעולם (תמיד חושבת שאני לא יפה, לא מוכשרת לא חכמה-וזה בעיקר כי אני תמיד תמיד משווה את עצמי לאחרות..) ככה שאני חוששת להתחיל משהו אחר, לא יודעת אם איהיה מסוגלת. כולם אומרים לי שאני חכמה, אני מקבלת ציונים טובים במבחנים, אבל אני לא מרגישה חכמה בכלל. אותו דבר עם יופי, אומרים לי שאני יפה ונראית טוב, מצד שני כשאני ליד חברות - אני פח לידם..בקיצור התמקדתי בתחום הלימודים אבל נתתי לכם גם רגשות שליליים שיש לי עלי אולי תעזרו לי. תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות