ילדותי
מצאתי עבודה בתור שומר לובי אחרי שהייתי מובטל. שהגעתי ושהסבירו לי כמה דברים עברה לי בראש המחשבה שצריך לרשום מה שאומרים לי כי היה איזה מישהו שעבדתי איתו בעבודה הקודמת ואמר לי שצריך לרשום שמסבירים והוא היה נתפס בעיניי כרוסי מעצבן .
אחרי כמה שניות שהוא מסביר לי תוך כדי רגשות אשם ומחשבה אם לרשום או לא אז התחלתי לרשום כאילו מתוך אילוץ ולא באמת מתוך אחריות טבעית או רצון. בו בזמן שהוא מסביר אני מאלץ את עצמי לרשום דברים.
באותו הזמן אב הבית הסביר לי שכדאי שלי יהיה יותר קל אני צריך להכיר את הדיירים שנכנסים . אני בשורה התחתונה לפי הבנתי שבעצם שאם אני מכיר אותם כך אוכל לפתוח להם את הדלת בלי שיצטרכו למצוא את הציפ שלהם או משהו כך כאילו אני נותן שירות טוב.
עכשיו למה ההרגשה למה נכשלתי בתפקיד, כי כל הזמן התלוותה אלי הרגשת תחושת חוסר האחריות וזה באה לידי ביטוי שלא באמת ניסיתי להכיר את הדיירים אלא הייתי עושה זאת שוב מתוך רגשות אשם ומתוך אילוץ או שלא הייתי עושה בכלל .
עכשיו יש את הפחד שאם אתפטר אמי עם האשמה שלה שחודרת אליי מאוד חזק מפחיד אותי.
החיים שלי מאוד ממורמרים בשנים האחרונות יש לי הרבה דעות שליליות רגשות אשם תסכול ומה לא נוטה להאשים .בעיקר אחרי הפרידה שהייתה לי .
אבדה לי השמחת שלי לא הייתי כזה , כל הזמן פוחד מביקורתיות מצד אמי. לא סתם הלכה לי הנשמה לאיבוד.
עושה דברים מתוך אילוץ ולא בצורה הגיונית רק כדי לא להרגיש רגשות אשם.
אתן דוגמא: כשאני רואה בנות פתוחות מינית ושמשתמשות בפוליטקלי קורקט שהוא לצידן אני כועס ,המחשבה אומרת לכתוב טוקבק כדי להוציא מרמור אבל אז לא כותב כדי לא להרגיש ילדותי למרות שהמחשבה כן אומרת לכתוב.
מתייג אנשים בתור שמאלנים .
למשל רואה תגובות מעצבנות של אוהדי ברצלונה ושהם נראים לי צבועים אז מתייג כשמאלנים וכועס ושוב לא רושם למרות הרצון הטבעי כדי לא להרגיש ילדותי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025