יש לי חברה , כבר כמעט שלושה חודשים.
עד לפני חודש, הכל היה מושלם - האהבה , המיניות (טרם שכבנו) .
ואז , לפני כחודש, ברגע אחד, בלי שום סיבה או התראה - הרגשתי שאני נחסם ואני לא מצליח לשחזר את אותה אהבה . התחושה הרגעית הזאת, התפתחה לפרנויה חריפה, שאני סובל ממנה עד עכשיו. אני לא נפרדתי ממנה, כי לא יכולתי להרשות לעצמי לאבד אותה . לאחרונה, סבלנו גם ממצב של אין אונות, ומעבר לכך, אני לא מצליח להימשך מינית באופן כללי לבחורות.
אני לא נמשך לגברים ,וזה לא העניין שמעסיק אותי.
הדיכאון שנובע מכך שאני לא הצלחתי לאהוב את חברה שלי , או מזה שאני לא נמשך (או חושב שאני לא נמשך) לנשים, לא מרפה ממני.
גם איתה וגם לפנייה, חיי המין שלי היו מעולים. אהבתי נשים ונהניתי מכל מפגש מיני עם בחורה באשר הוא. לעולם לא היו לי ספקות, ולא נמשכתי לגברים.
אבל עכשיו אני לא מצליח , להגיע לגירוי מיני איתה, או להגיע לגירוי מיני באופן כללי. והדבר הזה פשוט משליך על כל חיי היום יום שלי.
אני כבר לא שמח, אלא עצוב , מתוסכל וכועס כבר חודש שלם. אני בדיכאון מוחלט.
אני מרגיש שבקרוב מאד אאבד אותה, אם הדברים לא יסתדרו. עם כמה שהיא סבלנית, אני לא יכול לסבול את המצב בו אני לא מצליח להימשך אלייה, כי אני מדוכא, וכי אני עסוק בחרדה של עצם העניין- שאני לא נמשך אליה.
אני אובד עצות, לחלוטין, ואני על סף וויתור הקשר איתה.
אני אבוד ,ניתן לומר, וגם בחיי היום יום שלי אני כבר לא מתפקד כמו שתפקדתי.
אם יש למישהו מכם עצה טובה, אם יש למישהו מכם רעיון איך אני אצא מהבוץ בו שקעתי, אני אשמח לשמוע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות