פעם ראשונה שאני פותח את זה... ככה שיהיה לי קשה להסביר את עצמי וכנראה שלא אצליח לבטא את עצמי בדיוק
בכל אופן בתקופה האחרונה ובכללי זה כבר שנה ככה
אני מרגיש כבוי כאילו אין טעם לחיים
יש הרבה סיבות לחלק זה ישמע קטנוני אבל אלו הבעיות שלי אני מניח..
אז ככה אני אנסה לקצר כדי שתוכלו לקרוא הכל
בקיצור התחושה שהחיים בזבל הציונים חרא המראה שלי חרא המצב הכלכלי של ההורים חרא חברים חרא העתיד שלי חרא וככל שהוא מתקדם זה לא משתנה אלא נהפך לגרוע יותר
חלק יגידו עכשיו "תשקיע בלימודים , תלך להתאמן , ותעבוד כדי להרוויח כסף בעצמך וכו"
אז פשוט לא! הכי קל לרשום תעשה את הברור מאליו אז מה אם התוצאה היא שלא תנשום דקה ביום ותרוץ ממקום למקום ובספק אם זה מה שיעזור אז מה אם זה יתן תחושה גרועה יותר
אחזור לעיקר אני פשוט מתהלך כמו זומבי ביום יום גורר את עצמי מהבוקר עד הלילה וזה לא מטאפורה זה אני באמת מאלץ את עצמי ללכת לבית ספר גורר את עצמי כד לבית בחוסר כוחות ושוכב במיטה עד הלילה והולך לישון
כל היום אני מבואס מהחיים ללא רצון לעשות כלום
וההורים שלי לא יעזרו לי כל בעיה או משהו שאני מבקש הם כמו בhot מנסים להתיש אותך עד שתוותר ולי אין כבר כוח להילחם על כל דבר באמת שביום שהם יבקשו עזרה ממני אני אתיש אותם אעשה להם טובה שאני עוזר להם בכלל אחרי שהתחננו חודשים שלמים בשביל משהו והתירוץ הכי קטן שיש אשתמש בו כדי לא לעזור.. כי זה מה שאני חווה
ומה שרשמתי הם חלק קטן מעוד עשרות בעיות שרק בא לך לברוח מהם אבל אי אפשר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות