צריך להפרד, ההפרש גדול זה לא מתאים ולא הגיוני בכלל
היי כולם אני בת 15 אני יודעת שכל הבנות אומרות את זה אבל אני בוגרת לגילי מאד.
מהיסודי הרגשתי שאני לא קשורה לאף אחד שהראש שלי בכלל במקום אחר, דודות שלי לא מאמינות שאני ככה בוגרת ומבינה דברים שאפילו הן לא מבינות.
ברוב סביבת החיים שלי וכשאני עם ילדים בגילאים שלי אני מרגישה לא שייכת, כאילו שאני צריכה לעבור לעולם אחר.
הכרתי בחור בן 20 ילד טוב מבית טוב ( מכירה את ההורים כבר ) אפשר להגיד שאנחנו בייחד חצי שנה .
אני מאוהבת בו ברמות והוא מאוהב בי, אנחנו מספרים זה לזה הכל אפילו הדברים הכי מביכים שיש רבים כמו שני ילדים קטנים והדברים הכי מדהימים שיש.
כשאנחנו יחד אפילו מבלי לעשות דברים מיניים אפילו אם זה לשבת במיטה ולהסתכל אחד על השני אנחנו מאושרים...
אני קוראת הרבה כתבות באינטרנט לאחרונה על כל הקטע הזה של בת 16 ובן 20 ועוד..
שואלת את עצמי האם להקשיב לכתבות האלה או האם להקשיב ללב ולראש שלי שכל כך רוצים אותו .
מה דעתכם? מה אני אמורה לעשות האם להמשיך איתו את האהבה האין סופית הזו ולהתקדם לדברים יותר רציניים ( מין ) או לסיים הכל כי אין לזה טעם.
אני גם יודעת שאם חס וחלילה יקרה משהו ( ניפרד ) מסיבה כלשהי אני יודעת שלמרות הכאב שיהיה לי אני אלמד מזה המון וכמובן שלא אשכח את האהבה הראשונה שבאמת הרגשתי פרפרים בבטן ..
אז זהו בערך אין לי כל כך את מי לשתף אני לא יודעת מה לחשוב כי הראש שלי אומר לי תמשיכי עם מה שיש תהני ממה שיש ואל תקשיבי למה שאחרים רושמים...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025