היי, אני בת 17 בכיתה יב.
לכל החברות שלי יש או היה קטעים עם בנים, חבר רציני היה לשלוש חברות הכי טובות שלי, שלושתן לא בתולות, אני ועוד חברה אחת מהחבורה בתולות, ולאחרונה היא חוותה דברים מיניים גם היא, ובלי קשר היא אחת כזאת שתמיד בנים רוצים אותה. עד עכשיו שום דבר מזה לא ערער אותי, עד שגם האחרונה הפכה למנוסת יחסית ופתאום הרגשתי נורא נורא לבד, הרגשתי הכבשה השחורה של החבורה. אני מרגישה שפתאום אני מפרגנת אבל לא בלב שלם, כי הקנאה אוכלת אותי, שלהם יש סיפורים ודברים ואני, פתאום לא מרגישה בנוח להיות ולצחוק מהבדיחות כי משהו בזה מרגיש לי פתטי. (רק רוצה לציין שהן לרגע לא מוציאות אותי או נותנות לי להרגיש פחות מהן בגלל שאני חסרת כל ניסיון, זה לגמרי אני) ובכלל באופן כללי, זה הגיל שיש חבוריות, סיפורים אקשן ולי לא קורה כלום.. עליתי הרבה במשקל בגלל בעיה בריאותית, אני בעודף משקל, מקבלת פחות מחמאות, ואני מרגישה שזה חלק ממה שמרחיק בנים.. מרגישה שהחברות שלי נראות מעולה ואני "החברה המכוערת".. והנה גם רואים את זה, אף אחד לא הביע בי עניין בשנה האחרונה, בחיים לא היה לי חבר. אני מקנאה בחברות שלי ובאלי להתנסות, באלי להכיר באלי להתבגר, סקס ראשון, אני מחזיקה מעצמי בן אדם בוגר ואינטליגנט, אני מאמינה שיכולים להתאהב בי, למרות כל התחושות האלה אני עדיין מאמינה שכל אדם זה עולם וכל אחד יכול למצוא נפש תאומה אבל בכל זאת.. זה נושא כואב כי כלום לא קורה לי וכן כל החיים לפני וכן אני אתאהב וישבר לי הלב ואני אשבור לבבות ואני אלך למסיבות אני יעשה סקס ואני יעשה כל מה שחשבתי שאני יעשה בגיל הזה..אבל לא עכשיו הגיל? מה עכשיו? למה החיים שלי צשעממים ואף אחד לא רוצה אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות