שלום לכולם,
אני משרת בצבא(כבר חצי שנה) בתפקיד הכי שולי עם הת"ש הכי מעולה כמעט שאפשר להשיג
העציץ שבמשרד שלי שמסנן פחמן תורם יותר ממני למדינה.
מטרת התפקיד שלי עד היום לא ברורה
בתכלס, אני יושב 6 שעות במשרד ומחכה שהיום יגמר
יש לי תחביב שהוא המקצוע שלי לעתיד - המוסיקה.
כל חיי אני מוותר בשביל המוסיקה(באהבה וברצון כמובן) אבל החוסר בחיי חברה בתיכון, זה שאף פעם לא הייתה לי חברה הכל בשביל המוסיקה שחשובה לי כל כך
וקיבלתי מהצבא את הת"ש האלו מסיבות לימודים - כלומר הת"ש כביכול אמור לאפשר לי ללמוד כשבתכלס אני לומד ממש ממש מעט ויקח לי 6 שנים לסיים את התואר של 4 שנים.
זה לא מספיק לי ואני מיואש ועייף נפשית מאותם קיצנים טיפשים כל כך שמנהלים לי את החיים(פשוט חבורת של חארות הם והרס"ר עם המסדרים המשפילים שלו)
אני לא יודע מה לעשות.
מצד אחד, לשירות שלי ממש אין משמעות ואני מודע לכך שאני יכול בשבועיים להשתחרר דרך קב"ן כי משחררים חיילים כמוני בשניות
מצד שני, הצד החברתי משגע אותי - לא יהיה לי קל להסתכל בפנים של אנשים ולהגיד להם שיצאתי מהצבא אחרי שקיבלתי את התנאים הכביכול כל כך טובים האלה.(קוראים לי מפונק)
כל התחושות האלו גורמות לי להגיע למסקנה שאין לי מקום במדינה המליטנטית פאנטית הזאת ושטופת השנאה כלפי אותם "משתמטים" כביכול כש30% מהחיילים בצהל(כמוני) מגרבצים כל היום והזלזול הדוחה של צהל בכוח אדם.
בא לי פשוט לעוף מפה לאירופה כי אני ממש ממש שונא את המדינה בתקופה האחרונה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות